מבוא: אורתודוקסיה בין המצרים

עמוד:12

הדת לקדש את סמליה " . ראייה היסטורית זו קושרת את הלאומיות למסורת הדתית בקשר גורדי , שיש בו פוטנציה של סכסוך מתמיד בין שני הרכיבים . בניסוחו של אואן צ ' דוויק בדברו על הלאומיות האירופית : "Christianity and nationality stood in tension . On the one hand the national religion helped to make part of national consciousness . On the other hand Christianity proposed to cross the barriers of race and unite men in an order of charity " . בגלל אופייה הכנסייתי והאינטרנציונלי של הנצרות שימשה הדת בתנועות הלאומיות האירופיות כלי בעלייתה של הלאומיות , ולעתים אף הייתה מכשול בדרך לעיצובה של הלאומיות . אולם גם בנצרות לא הייתה תמיד זהות בין הכנסייה השלטת לבין העדה הנוצרית שהייתה הרוב בארץ המסוימת , מצב שיצר מניע להתארגנות לאומית נפרדת כמו באירלנד או בבלקן או במדינות שהוקמו לאחר התפוררות ברית המועצות . במדינות אחרות הייתה הלאומיות מאחדת או לפחות נותנת חסות לזרמים שונים בכנסייה , למשל בגרמניה שבה רוב לותרני ומיעוט קתולי . מציאות דומה מצויה גם באיסלאם בארצות שבהן השלטון הוא בידי עדה דתית אחת אך רוב האוכלוסייה מזוהה עם עדה דתית אחרת , כמו בעירק או כפי שהיה בלבנון שהשלטון בה היה בידי הנוצרים והרוב היה מוסלמי . הרכיב הדתי הוא קרדינלי בעיצוב הזהות הלאומית . ביהדות , בגלל החפיפה המלאה שבין דת לאתניות , נעשים היחסים שביניהן אינטנסיביים עוד יותר . בלאומיות היהודית לא היה הוגה חשוב או זרם מרכזי שתבע הפרדה בין הדת ללאומיות או שהאמין בה . היו שקראו להפריד את הדת מהמסורת ולעשות תחתיה את הלאומיות כפרשנות לדת . גם הקוראים להפרדה בין הדת למדינה לא הרחיבו תביעה זו לתנועה הלאומית היהודית בכללה . המחלוקת בין בעלי התפיסה הציבורית דתית לבין בעלי התפיסה החילונית הייתה בעיקרה על מערכת היחסים שבין שתי הישויות האלה ; אלה תבעו לעשות את הדת לכלי של הלאום , ואלה רצו לעשות את הלאום לכלי של הדת . הקו המבדיל בין שתי העמדות , על אף הטשטוש ואי הבהירות בניסוחו האידאולוגי , הוא מהותי ועקרוני . 4 חדווה בךישראל , 'חקר הלאומיות כפנומן היסטורי , ' בתוך לאומיות ופוליטיקה יהודית , עמ י ; 79 סמית , נציונליזם במאה העשרים , עמ' . 3 111 O . Chadwick , The Secularization of the European Mind in the I 9 century' , 5 Cambridge 1991 , p . 130 6 שם , עמ' . 131-127 7 אבחנה דומה עשה ההיסטוריון טרייטשקה לגבי הלאומיות הגרמנית , שם , עמ' . 131 לפי ברוך קימרלינג רק חמישה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בארץ מוגדרים אנטי דתיים ; ראו קימרלינג , מהגרים , עמ' . 188 8 על הקונפליקט הזה במדינת ישראל ראו י' ליבמן , 'דת ודמוקרטיה בישראל , ' זמנים 51-50

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר