פתח דבר

עמוד:10

Ethnic Revival in the Modern World ( 1981 ) , The Ethnic Origins of Nations ( 1986 ) , National Identity ( 1991 ) , Nations and Nationalism in a ; Global Era ( 1995 ) ולאחרונה : . Nationalism and Modernism ( 1998 ) בהיסטוריונים , רובנו מנהלים דיאלוג עם מדעי החברה , הן כדי לחדד את ההיבטים המושגיים והתיאורטיים של מחקרנו ההיסטורי הן כדי להוסיף עומק היסטורי ותרבותי למחקריהם של סוציולוגים , אנתרופולוגים ואנשי מדעי החברה האחרים . לזכותו של אנתוני סמית יאמר שדיאלוג זה הוא חלק בלתי נפרד מעבודתו , המצטיינת בחדותה המושגית ובעושר דמיונה התיאורטי , מן הצד האחד , ובידע ובהבנה היסטוריים נרחבים , מן הצד האחר . כתיבתו מתאפיינת בחיפוש עקבי אחר הקשר בין האתניות הטרום מודרנית ללאומיות שבאה אחריה , ובחתירה בלתי נלאית לתיאוריה מאחדת או לפרדיגמה מוסכמת שיקיפו את כל הבעיות והנושאים הכלולים בלאומיות . כתלמידו של ארנסט גלנר , נקודת המוצא שלו היתה קבלת המודרניות הן של האומות הן של הלאומיות . במחקרו האחרון הוא גם הדגיש : "המודרניסטים צודקים בוודאי בהתעקשותם על המודרניות של אומות רבות ושל הלאומיות בכלל ( האידיאולוגיה והתיאוריה . ( תנאי המודרניות נוחים בבירור לשכפולן של אומות , של מדינות לאומיות ושל לאומיות בכל חלקי העולם . " ואולם , המעבר שהתחולל במושאי התעניינותו המחקרית של סמית - מלאומיות לאומות , ומאומות לקהילות אתניות - לימד אותו להעריך את התפקיד החשוב שמילאה האתניות בעולם של העת העתיקה ושל ימי הביניים , ואת הכוח העצום הטמון בהישרדות אתנית . מכאן הוא הגיע למסקנה הבאה : "הבעיה של הישרדות אתנית נראתה חשובה במיוחד ללאומיות המאוחרת יותר לסוגיה : היכולת לגייס 'היסטוריה אתנית' עשירה ומתועדת היטב עתידה היתה להתברר כמשאב תרבותי חשוב עבור חסידי הלאומיות . " יתר על כן : "אומות מסוימות הן גם תוצר של זיקות אתניות והיסטוריות אתניות מוקדמות יותר , לעתים קרובות טרום מודרניות . " ואף בניסוח חד יותר : "אי אלה אומות , והלאומיות האופיינית להן , התקיימו הרבה לפני הופעת המודרניות . " בוויכוח הנוקב והמעניין להפליא שהוא מנהל עם התיזות של הובסבאום ושל אנדרסון , טוען סמית :

החברה ההיסטורית הישראלית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר