|
|
עמוד:ח
מוטיב מתמיד במחשבתו של כהן , תלויה בסוגיה זו , וכן טשטוש תחומים בין אלוהים לאדם וביקורת הנצרות תלויה אף היא בזו —עיין , למשל , עמ' . ( 42 כאשר אנו מבקשים להבין את הזיקה שבין רעיון הייחוד למרכזיותו של המוסר , שמא נוכל להציע הסבר זה : רעיון הייחוד מוציא את ההוויה האלוהית מחוץ לכל אופן מציאות נתון ולמעלה ממנה . רעיון זה מעיקרו מעמיד את אלוהים ברמה טראנסצינדנטית שהיא מניה וביה רמה חוץ ועל נסיונית , טראנס אמפירית . אלוהים בהווייתו הייחודית אינו שרוי ביחס לאדם מסוים זה או אחר , שהרי אדם הוא יש נסיוני . גם המוסר מכוון אל מעבר לגבולות של מציאות נסיונית — המוסר מכוון אל האנושות כולה , אל האוניברסאליות שלה . רעיון זה של האוניברסאליות כמגמה של המוסר , או כקוטב של הגישה המוסרית , ירש כהן מקאנט , שהרי אליבא דקאנט המוסר בצו שלו מכוון לאדם באשר הוא אדם או באשר הוא תכלית . מכאן הגיע קאנט גם לראייה אוניברסאלית של ההיסטוריה האנושית , בבקשו לטעון כי האדם כאדם , כקאטיגוריה מוסרית , מוצא , משמע עתיד למצוא , את מימושו במערכת הכוללת של ההיסטוריה של האנושות שתהא גישום של קידמה לקראת אוניברסא ליות . החידוש של כהן בסוגיה זו הוא בנסיונו לא לדון באוניברסאליות בגבולות האדם בלבד , אלא לראותה כמקבילה למעמדו של אלוהים כלפי האדם וכלפי העולם . זו הבעיה הגדולה הראשונה של תורת המוסר — אומר הוא : כיצד הופכים את העמים לאנושות ( עמ' , ( 8 כאשר ב'העמים' עלינו להבין אישים נסיוניים המצויים בתוך ההיסטוריה הנתונה פנימה , ואילו את האנושות עלינו להבין כמערכת העתידה להתגשם מתוך מניעים מוסריים ולא מתוך נתונים היסטוריים נסיוניים . אמנם אפשר לטעון , כי בדברי כהן אנו מוצאים כאן קפיצת דרך כלשהי כאשר הוא טוען לקשר , שאין הוא מסבירו , בין הרעיון של האל היחיד שאינו בבואת האדם לרעיון שאהבת אלוהים פירושה אהבה לבריות , היא האהבה , שבכוחה תיוולד האנושות . אהבת אלוהים מחוללת את האנושות וערבה לה , ואהבה זו היא העתידה להביאה לידי מציאות ( עמ' . ( 9 [ ב ] האנושות ומעמדו של היחיד בתוכה עולים גם ב'דת התבונה' של כהן . 'האתיקה מגיעה ובאה מתוך ניגודה השיטתי לכל יסוד חושני ולכל יסוד נסיוני באדם לידי המסקנה הכבירה , שהיא מפקיעה תחילה את האני מן האינדיבידואליות בכלל על מנת להחזירה לו מעל נקודה מרוממת , לא רק בצורה נעלה יותר אלא גם בצורה צרופה ומצורפת יותר . האני של האדם יהיה בה לאני של האנושות . ' מה שקרוי כאן הפקעה מן האינדיבידואליות , שהיא הפקעה מן 2 על הפילוסופיה של ההיסטוריה של קאנט וזיקתה לתורת המוסר שלו עיין : הוגו ברגמן , הפילוסופיה של עמנואל קנט , ירושלים , תל אביב , 'תרבות , ' תרפ"ז , עמ' 133 ואילך . הספר עתיד לצאת לאור במהדורה מחודשת . 3 חרמן כהן , דת התבונה ממקורות היהדות . תרגם צבי וויסלבסקי , ערכו והוסיפו הערות שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך , פרקי מבוא וחתימה : סיני אוקי ויוסף בן שלמה , הוצאת מוסד ביאליק והמכון על שם ליאו בק , ירושלים , תשל"ב , עמ' . 48
|
|