|
|
עמוד:12
שהגביהה את החומות והעמידה כל קבוצה בעמדת עימות , חשדנות ואף בוז ועוינות ביחס לקבוצות האחרות . מרכזיותו ומשמעותו המכרעת של תהליך החילון הופכות את ההתחקות אחר שורשיו , את שחזור מהלכיו ואת הפרשנות על הסערות שהתחוללו בעטיו , לאחת מן המשימות החשובות ביותר של היסטוריון המודרניזציה היהודית . האם 'ים האמונה ' הדתית היה אי פעם מלא על גדותיו ? האומנם משכנעת היא קינתו של המשורר הוויקטוריאני מתיו ארנולד , על נסיגת 'ים האמונה ' ' ) חוף דובר ?( ' האם ניתן להמשיך לדבוק בטענה על דחיקתו של אלוהים מחיי 'העולם הזה ' והיעלמות 'הקסם' מהעולם , כניסוחו המפורסם של הסוציולוג מכם ובר , כאשר בזירה ההיסטורית של ימינו דווקא הולך וגובר לנגד עינינו משקלה של הדת ? הרי המונח 'חילון ' עצמו אינו חף ממטען אידאולוגי . םקולריסטים השתמשו בו כדי להציג סיפור ליברלי על ניצחונה הבלתי נמנע של התבונה על פני הדעות הקדומות , האמונות הטפלות והעריצות של ' העולם הישן , ' וכדי לכפות סיפור זה על התרבות המערבית כסיפור הגמוני . גם אם יש לא מעט אמת בכל הטענות הללו המערערות על תזת החילון , אשר נשמעות בעיקר מכיוונם של סוציולוגים ואנתרופולוגים , מצטרף ספר זה אל אותם היסטוריונים שדוחים את הערעור , ו " מסתכנים " בשחזור 'המהלך ההיסטורי הממשי ' ופרשנותו , כעצתו של 2 חוקר החילון חוזה קזנובה . הם אינם חשים כמוהיקנים האחרונים שעוד מאמינים ' במיתוס החילון , ' אלא מטרתם היא לתאר , להבין ולפרש את התהליכים ההיסטוריים שהובילו את אירופה לשינוי העמוק והמקיף במעמד הדת בחיי הפרט , החברה והמדינה , שינוי שאותו הם מגדירים כ'חילוך . לאורך הספר יתפרש החילון באותם מונחים בהירים שטבע כבר לפני כארבעים שנה פיטר ברגר , המועילים מאוד למי שתופס כמותו את החילון כתהליך בעל חשיבות עצומה בהיסטוריה המודרנית : בחילון כוונתנו לתהליך שבו תחומים של החברה והתרבות השתחררו משליטתם של מוסדות וסמלים דתיים ... הוא השפיע על מכלול חיי התרבות והרעיונות וניתן להבחין בו דרך התמעטות התכנים הדתיים באמנות , בפילוסופיה , בספרות וחשוב מכול - בצמיחת המדע בפרספקטיבה חילונית מובהקת על העולם . יותר מכך , רמוז בזה שלתהליך החילון יש גם היבט סובייקטיבי . כפי שיש חילון של החברה והתרבות , כך יש חילון של התודעה . בפשטות , הכוונה היא שהמערב המודרני הוציא מקרבו מספר הולך וגדל של אינדיבידואלים שמתבוננים על העולם ועל חייהם מבלי להזדקק 3 לפרשנויות דתיות . 2 ראו : J . Casanova , Public Religions in the Modern World , Ch . 1 P . Berger , TheSacred Canopy , pp . 106-108 3
|
|