|
|
עמוד:11
הגשימה האוכלוסייה היהודית , אומנם בצורה פחות ישירה , את הרעיון המיתי הזה : העברית כבר היתה שפה מדוברת והוכרה כשפה הלאומית , המוסדות החברתיים והכלכליים כבר פותחו , הושגה התפלגות נורמלית יותר של מקצועות העבודה השונים , ומוסדו ערכי תרבות ששיקפו את הרעיון הבסיסי של עצמאות כלכלית ושל קהילה מפותחת המסוגלת להיות אחראית לגורלה , ככל העמים בני החורין . בעקבות הכרזת העצמאות הושיטה מדינת ישראל את ידה לכל היהודים שלא יכלו או לא רצו להישאר בארצותיהם משכבר . המדינה קלטה המוני עולים , שבמרבית המקרים לא היו שותפים להישגים הלאומיים שכבר היו נחלתה של האוכלוסייה הישראלית היותר ותיקה . מדיניות הקליטה של המדינה החדשה גררה אפוא בעקבותיה את המשימות דלקמן : הנחלת השפה לעולים החדשים ושיתופם ביסודות נוספים של ההסכמה החברתית שכבר היתה קיימת בקהילה הוותיקה , הכשרת הבאים להשתתפות במסגרות החברתיות ובחיי התרבות של קהילת הוותיקים , ולבסוף - שינוי ההתפלגות החברתית והתעסוקתית של העולים החדשים באופן שיוכלו לפרנס את עצמם ואף לסייע במאמציה של המדינה להגיע לעצמאות כלכלית . הבעיה העיקרית לא היתה אפוא הגדרה של היעד הלאומי אלא מימוש שלו הלכה למעשה . וכמו בארצות אחרות שהיו צריכות - או צריכות עדיין - להתמודד עם הגירה המונית , הבעיה החברתית הרווחת ביותר שהמדיניות הישראלית היתה צריכה להתמקד בה היתה קליטה ושילוב של העולים החדשים במסגרת המוסדות הקיימים והמבוססים , כפי שהוגדרו והתעצבו בשנים עברו או תוך התרחקות מזערית מן המוסדות האלה . וזאת בדיוק נקודת הראשית שממנה בוחן הספר הזה את התהוותה של המדינה היהודית . לכאורה נובעת מכך מסקנה , שכדי לעסוק בהשתלשלות המאורעות עלינו לאמץ לנו גישה דומה לזו ששימשה במחקרים אחרים שבדקו נושאים דומים - גישה היסטורית סוציולוגית בעיקרה . אלא שאנו מעוניינים לא רק בהגדרה ההיסטורית של אורח ההתבססות של מוסדות הקהילה הוותיקה בישראל , אלא גם בהגדרה החברתית של אורח ההסתגלות של הקבוצות הציוניות השונות למוסדות החדשים או הוותיקים , בלחצים שהתהוו על המוסדות האלה ובאופן ההתמודדות עימם . יתר על כן , בספר זה לא נעסוק ברעיון מרכזי אחד של הציונות או במוסד הספציפי של הריבונות היהודית . לא נעסוק גם במדינה היהודית ההולכת ומתגבשת כישות פוליטית או באופן התייחסותה לאינטרסים חיצוניים . הבדיקה שלנו תכלול את כל קשת הרעיונות והערכים הקשורים למפעל הציוני בארץ ישראל ובמוסדות שהושתתו על הרעיונות האלה . לשם כך נשרטט את קווי המיתאר במערכת המשתנה של היחסים הפנימיים בהסתדרות הציונית עצמה , מאז ימיה הראשונים ועד ערב מלחמת העולם השנייה . תשומת לבנו תתמקד במיוחד בהשפעה הגוברת של תנועת העבודה הציונית , שכוחה היחסי היה מושתת על המספרים הגדלים ועל האחדות המתחזקת בארץ ישראל ,
|
|