|
|
עמוד:9
פתח דבר מחקר זה נועד להשלים את 'רעיון המדינה היהודית / שבן הלפרן פרסם ב 1961 ( מהדורה שנייה נדפסה ב . ( 1969 בספר ההוא נעשה שימוש בכלים היסטוריים וסוציולוגיים לחקר הלאומיות היהודית . בנספח המהדורה הראשונה של 'רעיון המדינה הציונית , ' כמו גם בהערות המבוא של המהדורה השנייה , היתה התייחסות קצרה לאחדות מן הבעיות המתודולוגיות של הניסיון ההוא , על צירוף הגישות שאפיין אותו . אוסיף כאן רק הערות הדרושות להבהרת ההבדלים שבין הבעיות והגישה בספר הנוכחי לבין אלה של המחקר הקודם . ' רעיון המדינה היהודית ' עוסק בהתפתחות "הרעיון . " הוא מתאר את לידתה של תפיסה מרכזית - רעיון הריבונות היהודית - במכלול האידיאולוגי המגדיר את המטרה ההיסטורית שמדינת ישראל דהיום מבקשת להגשים . מדובר אפוא במחקר בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית , המשתמש בראש ובראשונה בשיטות היסטוריוגרפיות מקובלות , אך בתוספת מינימום של הנחות סוציולוגיות שהבעיה - כך נראה - מחייבת . ספר זה , כפי שמעידה עליו כותרתו - 'הציונות ויצירתה של חברה חדשה ' - עוסק בחברה החדשה שהתנועה הציונית ביקשה לארגן בהתאם למטרה האידיאולוגית ההיסטורית המוגדרת שלה , הווה אומר : בהתאם ל"רעיון " ולביטויים המוסדיים השונים שלו . ראוי להזכיר עוד כמה הבדלים בין שני הספרים . ראשית , ברור שהיסטוריה של רעיון המדינה היהודית אינה מכסה את כל ה " רעיונות " הכרוכים בניסיון להפוך מסה של מהגרים יהודיים , בעלי רקע והשקפה שונים בתכלית , למבנה חברתי קוהרנטי . קונסנזוס שעליו יושתת מבנה יציב כזה יהיה חייב לכלול הסכמה לא רק על הרעיונות המהווים את הבסיס למדינה יהודית אלא גם על הפילוסופיות והגישות המצויות בלב ליבם של הכוחות היהודיים החברתיים , הכלכליים , הפוליטיים והדתיים השונים שבנו את ההסתדרות הציונית והיישוב , את הקהילה היהודית בפלסטינה של טרום המדינה . שנית , רעיון המדינה היהודית , שההיסטוריה שלו תוארה ב ' רעיון המדינה היהודית , ' קשור בעיקר ( אף כי לא רק ) בבעיות הייחודיות שאתן התמודדה בעבר הקהילה היהודית שקמה בישראל . הספר הראשון עסק אפוא בעיקר בתולדות היחסים שבין תומכי הרעיון הציוני לבין הקבוצות הלא ציוניות והאנטי ציוניות , כמו גם ביחסים שבין התנועה הציונית לבין העולם הלא יהודי בכללותו , ובמיוחד עם הישויות
|
|