פתח דבר

עמוד:ז

פתח דבר מעידים שוב על מרכזיותו של בית הכנסת בחיי העם היהודי . לדאבוננו , פגיעה בבתי כנסת מתוך נימוקים אנטישמיים מסורתיים , ואפילו בתוך מזה , אך מסיבות שונות , הוא חורבן בתי הכנסת בגוש קטיף בקיץ מעט מן המאבק הפוליטי על חורבן גוש קטיף נסוב על חורבן בתי במסגרת המאבק על בתי הכנסת נאסף עליהם תיעוד מצומצם , אך דומני מדויק ומפורט מבתי הכנסת שעמדו במרכז החיים של יישובי הגוש . ויתגלה שיש תיעוד כזה במקום שהוא יכול להישמר . בכל אופן , שוב את הצורך במרכז עולמי לחקר עולם בית הכנסת שבו ייאסף כנסת קיימים ועל בתי כנסת שאינם . יש לציין שקיימים מספר מפעלים בית הכנסת מהיבטים שונים . במיוחד יש להזכיר את יציאתם של לתעד ולשחזר בתי כנסת במזרח אירופה . אך אין בפעילות זו די , ויש שיתייחס לכל ההיבטים וישמש מוקד ומרכז לכל הפעילות . בסדרה , יוצא באיחור רב מן המתוכנן . כתמורה לאיחור אנו מציגים מאוד , כמעט כפליים מקודמיו . אנחנו מכבדים בו זכרו של אדם גדול , . דב רפל עסק בתפילה הן מבחינה מחקרית והן מבחינה אישית , כאדם ומתפלל בכוונה עמוקה . פועלו חבק את בית הכנסת בתור מרכז ובתור מקדש מעט . ביקשנו מפרופ' זאב ספראי , שלא זו בלבד שהיה באוניברסיטת בר-אילן אלא אף התפלל אתו בבית הכנסת בקיבוץ לדמותו של דב רפל הן כחוקר התפילה והן כמתפלל . דבריו באים כתרומה לזכרו של דב רפל . נמנענו מלצרף כאן ביבליוגרפיה של פרסומיו בקובצי זיכרון , מכיוון שרשימה כזאת תופיע בקובץ אחר המוקדש הכותרת "זכור דב"ר לעבדך , " בעריכת פרופ' שמואל גליק . , מציג את העולם העשיר של בית הכנסת מבפנים ומבחוץ . אהרן מעולם התקנות של בית הכנסת , וזאת מתוך פרויקט רחב היקף של בתי כנסת . התקנונים מלמדים על חיי הקהילה , על הדברים שהטרידו למצוא להם פתרונות . יש תקנונים הבאים מתוך העם , מתוך ציבור תקנונים שנתחברו בידי רבני הקהילות המבקשים בזה לקבוע את צביון שלא ירחק היום ונזכה לראות את הפרויקט הזה במלוא היקפו . מסביב לבית הכנסת יש לנו שני מאמרים נוספים , המשקפים קהילות בזמן ובמקום . שלמה פיק , במאמרו האנגלי , מתאר את מוסד בית הכנסת הביניים כמוסד מרכזי של חיי הקהילה . אהרן גימאני מציג לפנינו פנקס הכנסת שהיו בצנעא במחצית הראשונה של המאה , 20-ה לפני העלייה תימן לארץ ישראל .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר