|
|
עמוד:12
ומקומות שונים . החלוקה לתקופות בסין או בהודו , למשל , שונה מזו שבאירופה או אצלנו . אינני חסיד של אירופוצנטריות . העם היהודי ותולדותיו מרתקים אותי . אולי דווקא משום שרוב הלימודים האקדמיים שלי סבבו סביב תולדות עמים אחרים . התמחיתי בהיסטוריה כלכלית חברתית של אנגליה במאות השש עשרה והשבע עשרה , בתולדות ויילס במאות השתים עשרה והשלוש עשרה , בתולדות יפן במאות השש עשרה והשבע עשרה , בתולדות הניו דיל בארצות הברית בתקופת פרנקלין רוזוולט , ועוד נושאים מן הסוג הזה . אולם כל אותה עת היה לי ברור שאני עתיד להתמקד בתולדות העם היהודי במלחמת העולם השנייה , לפניה ולאחריה . ומהר למדי הבינותי שלא ראוי לעשות זאת אלא בהקשרים הרחבים , ההיסטוריים , כלומר : האנכיים , מצד אחד ; והעולמיים , כלומר המאוזנים , תוך התחשבות במקומו של העם היהודי במסכת הקיום האנושי כולה , על תרבויותיה ותולדותיה , מצד אחר ; אם תרצו , מעין גלובליזציה של היסטוריה יהודית . האם אני מחויב לגישה או לגישות מסוימות : אידיאולוגיות , פוליטיות או חברתיות ? במובן מסוים , כן . מראש ברור לי שאינני מקבל הסבר דתי כלשהו , גם אם אני מכבד מאוד את מי שמאמין בו . מראש ברור לי שאני חניך של אסכולות ליברליות , אף שאינני מחויב לגישה כלכלית חברתית ניאו ליברלית או אחרת . יש לי דעות פוליטיות ברורות למדי , ואני נכון לשטח אותן בפני הקורא , כדי שידע עם מי יש לו עסק . כל גישתי מובילה אותי לקבלת דין הגלובליזציה , במובן של קבלת עובדת ההשפעה ההדדית הגוברת בין תרבויות ומסורות מקצווי עולם שונים , תוך התנגדות להיבטים של גלובליזציה קפיטליסטית בלתי מרוסנת ) אין תחליף לקפיטליזם בתור שיטה , אולם יש תחליף לצורותיו הקיצוניות . ) סיסמאות המהפכה הצרפתית מדברות אלי , ואני סולד מאי שוויון ומאלימות לשמה . אינני פציפיסט . אני מקבל , באי רצון ניכר ובאין ברירה אחרת , שצריך להגן , גם בכוח הזרוע , על חברה דמוקרטית וליברלית , כאשר מנצלים את אורחותיה כדי להרוס אותה מבפנים , ועל עצם קיומה הפיזי מפני כוחות חיצוניים . ואם להגן , אזי בכל הכוח האפשרי . מאשימים אנשים כמוני שאנחנו יפי נפש . אכן , אני מודה — אני משתדל ככל יכולתי להיות יפה נפש , לפעול לפי עקרונות יפי הנפש , להפיץ את העקרונות הללו ולהגן עליהם ככל האפשר . האלטרנטיבה גרועה פי כמה . אני עוסק זה כחמישים שנה בתולדות השואה , כשלושים שנה באנטישמיות , וכחמש עשרה שנה ברצח עם ובאפשרויות מניעתו . אני מחויב לנושאים אלה , וזוהי הפריזמה שבאמצעותה אני רואה את העולם . מחויבות זו היא גם אחת
|
|