|
|
עמוד:7
מבוא המונוגראפיה המדעית 'יאשיהו ותקופתו' של שלום זמירין ז"ל מצטיינת בשתי המעלות החשובות , שהן מצויות ברוב המחקרים המדעיים של דור החוקרים הצעיר , שקם לנו בארץ ישראל ובלשון העברית . ראשית , מחקר זה אינו יספר מתוך ספרים / כלומר ספר , שנתחבר על פי ספרים בלבד . מחברו רואה לפניו את העולם המדיני , הכלכלי והתרבותי , שבו פעלו נושאי המחקר בתקופה הנידונית על ידיו , ומתוך כך מוארים במחקרו של זמירין המאורעות והמעשים של אותה תקופה באור חדש . ושנית , אין המחבר , כשהוא דן על מאורעות ומעשים בתחום ישראל , מסתפק במקורות העבריים בלבד' אלא הוא מסתמך על כל אותם המיסמכים הכלליים , פרי התג ליות החדשות ביותר , שיש להם יחס קרוב או רחוק למה שנעשה באותה תקופה בישראל . זמירין רואה את ההיסטוריה הישראלית הקדומה בתוך המסגרת של ההיסטוריה הכללית כפי שנתגלמה באותה תקופה בקידמת אסיה . כי קודם כל נותן זמירין במחקרו מושג ברור מן המצב באשור ובבבל , במצרים ובכנען בתקופת יאשיהו . זוהי התקופה הסוערת שלאחר מותו של אשור בנפל , המלך הגדול האחרון של אשור , תקופה , שבה עלתה מדי על במת ההיסטוריה וה'אשכחים' של האשורים , ה'אשכנזים' של המקרא וה'סקיתים' של הירודוטוס , שטפו את קידמת אסיה והגיעו עד גבול מצרים , ובכן אם נגעו או לא נגעו בפנימה של ארץ יהודה , על כל פנים עברו סמוך לגבולותיה של מלכות יהודה . שלום זמירין נתגלה בחיבורו המונח לפנינו כחוקו בעל דעות עצמיות . יבעל הבנה מקורית בתקופות הקדומות של ההיסטוריה הישראלית . בוויכוח שלו עם יוליוס לוי , שהירבה להשיג על ספרו של גד ( Gadd ) 'מפלת נינוה' , ( The Fall of Niniveh ) ועם אלט ונית ( Noth ) בבעיות חשובות של תקופת יאשיהו , הופיע זמירין לפנינו כמבקר מדעי , שאינו הולך בעיניים עצומות אפילו אחר הגדולים שבחוקרי התקופה . ובהוכחות חדשות ומתקבלות על הדעת חיזק זמירין את הדעה , שאין לאחר את חיבורו ( לא את גילויו (! של 'ספר דבריפ' עד ימי יאשיהו או סמוך להם ! וכך סייע להפיל את הבניין של _ די ; וט יולהאוזן
|
|