|
|
עמוד:11
שרלוט ורדי , הבוחנת את הבדיון הספרותי , בחרה , כאמור , לעסוק בספרה בייחוד ביצירות שכתבו סופרים שלא היו 'שם . ' היא יודעת כי בחלוף הזמן ילך ויפחת מספרם של אלה המסוגלים לכתוב על עולם המחנות כמי שחזוהו מבשרם , וסופרים אחרים ישובו ויכתבו , בכל הדרכים האפשריות , על ההוויה ההיא . היא יודעת ש'הכתיבה הספרותית על מאורע כה חריג כהשמדת היהודים מעוררת בעיות חדשות שיש להגדירן . ' לצורך מחקרה המיוחד בחרה שרלוט ורדי לעסוק ביצירותיהם של חמישה סופרים , שונים מאוד זה מזה , יהודים ולא יהודים , אירופים , אמריקנים וישראלי אחד . היא מייחדת ניתוח מפורט לספרים האלה : ריקודו של ג'ינגיס כהן מאת רומן גארי ; כוכבו של מר סאמלר מאת סול בלו ; תמונה קבוצתית עם גברת והיכן היית , אדם ? מאת היינריך בל ; ובחירתה של סופי מאת ויליאם סטיירון . ספרה ראה אור בצרפת בשנת . 1986 אל המהדורה העברית שלפנינו נוספה המסה על ספרו של דויד גרוסמן , עיין ערך : 'אהבה . ' זו תוספת חשובה המשלימה את הבחירה המיוחדת . ••• אני לא הייתי 'שם' בימים ההם . לאירופה הגעתי בראשונה בראשית קיץ , 1947 ופגשתי יהודים ששרדו מהשואה בהונגריה , בצ'כוסלובקיה ובאוסטריה , וכן פליטים ושרידים שבאו מן המזרח ועברו בארצות האלה . חייתי במחיצתם . פגשתי את האח הלא ידוע . הייתי אומר שהפגישה הזאת שינתה את חיי . עשיתי בין אנשים שהכול נגזל מהם זולת כבודם האנושי ותשוקתם לחיות , לאהוב ולקוות . לא פעם גם שמעתי בלילה צעקות מתוך שינה . פעם אחת , למשמע זעקה כזאת , אמרתי לבת שיחי מבודפשט ש'זה ממש גיהינום . ' היא הביטה בי בחיוך קל ואמרה לי : 'אם אינני טועה , אתה משורר . משורר חייב להיזהר בבחירת המילים שלו . הגיהינום הוא משהו אחר . ' כמו שרלוט ורדי גם היא היתה 'שם . ' נמלאתי בושה וחרטה אל מול הזניית המילים . 'הגיהינום הוא משהו אחר . ' משום כך עוסקת הפרופ' ורדי בביקורת הברייה הספרותית הנכתבת על הגיהינום הממשי ההוא . גם בשל כך נחשב בעיני כל כך הספר האמיץ הזה . חיים גורי
|
|