|
|
עמוד:7
מבוא המילים והאפר מה עושות המילים מול האפר ? רב יהודי בוורשה מציין בפנקסו כי עד שנת תש"ב ( 1942 ) התנסו היהודים בסבל , בעינויים , בהשפלות ובמיתות משונות , שכבר היו מנת חלקם בתולדותיהם כבדות הפורענות והמוראים . ואילו מאותה שנה ואילך פקדו אותם אסונות שלא נודעו כמוהם . הוא מתכוון , כנראה , ל'חרושת המוות . ' גם הספרות לדורותיה לא התנסתה במה שכונה לימים 'עולם המחנות . ' בעומדה מול ההשמדה הסיטונית , בבורות הירי ובתאי הגזים , נודע לה כי הפעם , בלב המאה העשרים , היא ניצבת לפני תופעה שלא הורגלה בה , שכאן מתחילה הספירה האחרת . גם הספרות ראתה איך עם שלם נידון למוות ומוצא להורג על 'מזבח הגזע , הטורף באלילים , ' כדברי פרנסואה מוריאק בדברי ההקדמה לספרו הראשון של אלי ויזל , הלילה . הרוצחים לא הניחו לקורבנותיהם אפשרות כלשהי להיכנע , לבגוד , להמיר את דתם , באשר בשל מוצאם נגזר דינם לכיליון . הוויה זו העמידה גם את הספרות במבחן קשה מנשוא . הפרופ' שרלוט ורדי מביאה פה את דברי ברטולד ברכט , שאמר שהמאורעות באושוויץ , בגטו ורשה , בבוכנוואלד , אינם סובלים תיאור ספרותי . גם אלי ויזל , שהוא ניצול המחנות , אמר שאושוויץ שוללת כל ספרות , כשם שהיא שוללת את כל המערכות . ספרה של הפרופ' שרלוט ורדי , ההשמדה בראי הבדייה הספרותית : היסטוריה והצגתה ברומן , הוא ספר מסות בביקורת הספרות העוסקת בהשמדת יהודי אירופה . המחברת נדרשת בספר הזה בעיקר לחמישה סופרים , אך עיונה המעמיק והמרתק חורג ממסגרת זו ועוסק בשאלות היסוד העולות מהפתרון הסופי . שרלוט ורדי היא ניצולת אושוויץ , אף שהיא מצניעה זאת , ועובדה זו מעניקה להגותה ממד נוסף . היא נאלצת להזכיר זאת כאשר היא נתקלת , כקוראת רומנים , באי הבנה מקוממת , בסילוף או בזיוף .
|
|