|
|
עמוד:ח
ג'וביו על הרעיון של כתיבת תיאור ממין זה , והוא עמד על כך שוואסארי יקח על עצמו את העבודה . 'תיאורי' — אמר ההגמון המלומד — 'עשוי להיות דומה יותר לאחת מיצירותיו של פליניוס . ' לא קשה לנחש מה עלה בדעתו כאשר התייחס למקור קלאסי זה , שבאותה עת החשיבוהו הכול כדגם מושלם לתיאוריית אמנות שיטתית . נוכל בהחלט להניח , כי עבודתו של ג'וביו היתה בסופו של דבר — אילו היתה נכתבת — בבחינת איסוף מלומד שבו החומר היה מסוגר בהתאם לעיקרון דוקטרינארי כלשהו , ולאו דווקא תיאור סיפורי . הספר שכתב ואסארי היה שונה לגמרי מכך . אבל , לפני שנעיין בו ביתר תשומת לב , ייתכן שכדאי לנו להשתהות לרגע , ולעיין בשאלה מה ניתן ללמוד מהתנאים שבהם הוא נהג . ברור כי ספרו של ואסארי לא נבע מסדנת האמן / עובדה היא כי מקורו היה בארמונו של אחד מראשי הכנסייה , שהיה גם פטרון נאור של הדעת ושל האמנויות . בחברת האורחים שעשו באותה עת בביתו של הקארדינאל . יש להניח כי ואסארי היה האמן היחיד . אולם , הסיפור גם מוכיח כי התיאור שהוצעה שם כתיבתו לא נחשב למעשה ספרותי לגמרי . המנותק כליל מן האמן היוצר . הכול סברו כי יש צורך ב'מישהו מאנשי אותו המקצוע' כדי לספר את סיפורו של הציור בתקופת הרנסאנס , ואם כי ההצעה הועלתה על ידי צייר , היא נתקבלה מיד על ידי חבורת ההדיוטות שבבית הקארדינאל . לשון אחר ' ? באמנות עסקו אז הומאניסטים וסופרים , אולם היתה גם מודעות כי יש , כמו כן , צורך בהבנת המקצוע . אין אנו יודעים מהו התאריך המדויק שבו נערכה סעודת הערב החגיגית הזאת ( יש להניח כי היה זה בשנת . ( 1546 אולם אנו יודעים כי תקופת הבשלתו של ספרו של ואסארי נמשכה זמן מה , וככל הנראה ציפו לו הכול בשקיקה רבה . אף לפני שראה אור היתה לו השפעה ניכרת על תיאוריית האמנות של אותה עת . בשנת 1548 התייחס פאולו פינו , צייר וסופר מוונציה , ליצירתו של ואסארי , שבאותה עת עדיין לא ראתה אור . המהדורה הראשונה של ' החיים' הופיעה בשנת . 1550 מה שמאפיין אותה הוא ניתוק מסוים מהמתרחש באותה עת בתחום האמנות ו ואסארי דן רק באמנים שהלכו קודם לכן לעולמם , או שמסיבה אחרת כלשהי הגיעו לקץ תקופת היצירה שלהם ( כגון רובצאנו , למשל . שהסתמא קודם לכן . ( ואסארי קבע לעצמו יוצא מן הכלל אחד בלבד , וזאת לגבי גיבורו — מיכלאנג'לו ( אם כי מן הדין שנזכור כי גם מיכלאנג'לו עצמו היה באותה עת בן שבעים וחמש . ( בשנת , 1568 שמונה עשרה שנה לאחר מכן , פרסם ואסארי מהדורה שנייה של יצירתו , שהיתה מורחבת הרבה יותר . במידה מסוימת הוא שינה כאן את הפרספקטיבה שלו י במהדורה השנייה הוא עוסק במספר רב של אמנים חיים , העוסקים עדיין ביצירה ו הוא מגלה עניין רב יותר במחשבות ובהלכי רוח של אותה עת , ועל כן הוא משקף ביסר בהירות את התהליכים המתרחשים בימיו הוא . ייתכן כי כל השינויים הללו מאפילים על הארכיטקטורה הברורה של המהדורה הראשונה — כפי שסבור שלוסר — אבל מרחב תנופה זה הוא שהביא לתחילתה הרבה של המהדורה השנייה , ספר אשר הוסיפו לקרוא בו במהלך ארבע מאות השנה שחלפו מאז הופיע . ' החיים' אינו ספר תיאורטי ו הוא מספר סיפור . אולם גישה תיאורטית משתמעת מכל מה שסיפר ואסארי . יש להפיקה מהכתוב . אלא שכל הטורח זוכה לתגמולים עשירים ומגוונים .
|
|