דבר המערכת אמנת התקווה

עמוד:12

אפשר שהביטוי המעניין ביותר לשינוי התרבותי הזה הוא התגבשותה של קבוצה המתקראת 'הפורום לאחריות לאומית / שהוקמה בחסות מרכז יצחק רבין לחקר ישראל . שישים אישים יהודיים ידועים , וביניהם סופרים , אנשי אקדמיה , עיתונאים ופעילי ציבור , המייצגים מגוון דעות פוליטיות מן השמאל והימין הציוניים , החלו להיפגש בפברואר ו 200 כשהם שמים להם למטרה לזהות את העקרונות המאחדים את רוב היהודים בארץ . הקבוצה הוקמה ביזמת ישראל הראל , ממנהיגי תנועת ההתיישבות ביהודה ושומרון , וכיום עומד בראשה האלוף עוזי דיין , ששימש עד לאחרונה כיושב ראש המועצה לביטחון לאומי . בפורום חברים בין השאר יולי תמיר , שכיהנה כשרת הקליטה בממשלת אהוד ברק וכיום היא עומדת בראש מרכז רבין ; העיתונאי הבכיר מהארץ ארי שביט , ששימש בעבר יושב ראש האגודה לזכויות האזרח ; ההיסטוריון אלכס יעקובסון מן האוניברסיטה העברית , פעיל ותיק ב ' שלום עכשיו' ובמרצ ; ראש עיריית בני ברק מרדכי קרליץ , יועץ קרוב לכמה מן הרבנים החשובים בקהילה החרדית ; הרב אורי רגב , מנהיג התנועה הרפורמית בישראל והפעיל הבולט ביותר בארץ במאבק לקידום השוויון בין כל זרמי היהדות ; תת אלוף ( מיל ( ' אפי איתם , מנהיג הימין הדתי ומי שנבחר לאחרונה ליושב ראש המפד " ל ושר בממשלת שרון ; ויורם חזוני , נשיא מכון המחקר הירושלמי 'מרכז שלם ' ( אשר מוציא לאור את חכלת . ( בחודש יולי 2001 התקבצו שמונה מחברי הקבוצה ובהם שביט , יעקובסון , תמיר , קרליץ וחזוני , בבית מלון טברייני לחוף הכינרת , ושם שקדו על ניסוח מסמך שייתן ביטוי למשותף ביניהם . פרי מאמציהם , שאותו כינו "אמנת כינרת , " אושרר מאוחר יותר במליאת הפורום בחודש אוקטובר . 2001 חברי הפורום התלכדו מסביב לעשרת סעיפי האמנה , המצהירים על ערכי היסוד של החברה הישראלית : ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי ; ישראל היא דמוקרטיה ; ישראל היא מדינה יהודית המקיימת קשר פורמלי עם יהדות התפוצות ועם ההיסטוריה היהודית והדת היהודית ; ישראל מכבדת את זכויות האזרח של כל אזרחיה , יהודים ולא יהודים כאחד ; ישראל מחויבת ליחסי שלום עם שכנותיה . באף אחת מן האמירות הללו אין משום חריגה של ממש מערכי הציונות הקלסית . אלא שמזה זמן רב לא הוצגו כחלק מעמדה מאוחדת , המשקפת קונצנזוס רחב במדינה היהודית . בדורות האחרונים נחרט כל אחד מן העקרונות הללו בנפרד על דגלן של קבוצות שונות שביקשו לשנות את אופייה התרבותי והמשפטי של המדינה , והמוסכמה הרווחת בישראל גרסה כי

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר