|
|
עמוד:6
חברתיים וכלכליים מעשיים ; ואת רוחב האופקים האינטלקטואלי והניסיון האנושי החיוניים למנהיגות רוחנית . אם לא יכוון לימוד התורה לעיסוק בסוגיות אלה , נושאים שיש להם רלוונטיות לצרכים של בני אדם אמיתיים בני זמננו , יוסיף להישמע בזירה הציבורית רק קולם של החילוניות והאורתודוקסיה החרדית . ארבעים שנה לאחר שהביע ברקוביץ את דעתו בנוגע ליחס הבסיסי בין התורה כהתגלות אלוהית ל"חיים הממשיים , " הוא כתב את הדברים האלה , בנושא ההלכה ומדינת ישראל : ההלכה היא יישום התורה בחיים . אבל היות שאין בנמצא חיים באופן כללי , שכן לחיים יש תמיד צורה זו או אחרת ואנחנו שרויים תמיד בסיטואציה מסוימת ובתקופה מסוימת בהיסטוריה , יישום התורה פירושו יישום בסיטואציה מסוימת ובתקופה מסוימת . לתוצאה של התהליך הזה אני קורא יהדות הלכחיח . הדור שלנו היה עד לתמורה שהיא כנראה השינוי הרדיקלי ביותר בתנאי הקיום היהודי מאז חורבן הבית השני בשנים 70-69 לסה " נ ... בעת שמתרחשות תמורות מהפכניות בעולם ובמצבו של העם היהודי , יש להשיב לתורה את כוחה להשפיע . מעולם לא הזדקקנו ליכולת היצירתית של ההלכה ליישם את התורה במציאות היומיומית של הקיום האנושי כפי שאנו זקוקים לה בימינו ( לא בשמים היא , עמ י . ( 2-ו אני חושב שאפשר להגיד בביטחון שאליעזר ברקוביץ השתמש בביטוי הנפוץ "יהדות הלכתית " בשני אופנים מהפכניים . ראשית , על אף שהיא נובעת מהמחויבויות הבסיסיות של האורתודוקסיה , יהדות הלכתית על פי ברקוביץ היא יהדות שאינה מקבלת את ההגדרות המקובלות בנוגע ל"זרמים" ביהדות ; היא יהדות לא כיתתית , או נכון יותר פוסט כיתתית ; זו יהדות שמושא הדאגה העיקרי שלה אינו אידיאולוגיה או אפילו תיאולוגיה , אלא הדרישות הקיימות של התנאים הדינמיים של חיי העם היהודי . שנית , אף על פי שהיא מושרשת עמוק בחכמת התורה , מטרתה העיקרית של היהדות ההלכתית איננה מגננה מסורתנית על התורה מפני החיים , אלא היות כלי עזר בעיצוב יצירתי של המציאות האנושית . דב ברקוביץ שילה לעורכים , שניים משמונת המאמרים שנתפרסמו בגיליון האחרון של תכלת מוקדשים לרב אליעזר ברקוביץ : מאמר מאת דוד חזוני ומסה פרי עטו של ברקוביץ עצמו . אין להתפלא על כך , שהרי , כפי שכותב חזוני , הרב ברקוביץ עשוי "להיחשב ההוגה החשוב ביותר של המוסר היהודי בדור האחרון . " ועם זאת , לא זכור לי כי ברקוביץ המנוח זכה עד כה לטיפול כה נרחב ויסודי בכתב עת עברי . כיוון שברקוביץ אינו מוכר ברבים - הוא עלה לארץ בשנת 1975 ונפטר ב - 1992 חזוני מקדיש כמה שורות גם לתולדותיו . וכאן , בכל זאת , נתקלנו בהפתעה : הכותב אינו מזכיר כלל כי הרב ברקוביץ היה בשנות השמונים אחד משלושת חברי ועדת החקירה הממלכתית לחקירת רצח חיים ארלוזורוב . הוועדה הוקמה בשנת , 1982 ביזמת ראש הממשלה מנחם בגין , ופסקה
|
|