|
|
עמוד:10
מאז שנות השלושים של המאה 20-ה מרבים לערוך בארצות הברית מחקרים אמפיריים בנושא . בתצפיות המובאות בספר זה ניסיתי לקשור בין הממצאים האמפיריים מן הספרות , שרובם מתייחסים לאוכלוסיית מחקר של ילדים אמריקניים , לבין האוכלוסיה הישראלית על כל גווניה . לעתים מצאתי התאמה בין הממצאים מן הספרות לבין התצפיות שערכתי , ולעתים נמצא הבדל גדול ביניהם . גם ההתאמה וגם ההבדלים עשויים לתרום להבנה שלנו בנוגע להתפתחות החברתית של ילדים בארץ , וכן להבנת תהליכים חברתיים תלויי תרבות . עבודתי במדריכה במעונות יום לגיל הרך אפשרה לי שנים של תצפיות . היא סייעה לי גם ליצור קשרים עם ילדים , גננות , מטפלות , מפקחות , מנהלות ורכזות , וכן קשרים עם מגוון רחב של אוכלוסיות : ילדים מבתים מבוססים , ילדים טעוני טיפוח , ילדים ממשפחות חרדיות , ילדים למשפחות עולים מארצות חבר העמים או מאתיופיה , ילדים ערבים , ילדי עובדים זרים , וכמובן גם עם הוריהם של הילדים . התצפיות נעשו בגנים שונים ועל ידי מספר רב של צופים ושל צופות , כך שגם ללא מערך מחקרי מתוכנן ניתן לראות בהם מגוון מייצג של אוכלוסיית הילדים והמחנכות בארץ . חלק גדול מהתצפיות נערכו על ידיי , ואת השאר ערכו תלמידותיי , סטודנטיות במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב , י במסגרת קורסים בהתפתחות רגשית ובהתפתחות חברתית שלימדתי במהלך השנים . אני מודה להן על כך שהרחיבו והעשירו את הידע שלנו בתחומים אלה . בספר זה אציג את מארג ההתפתחות החברתית התקינה-נורמטיבית של הילד מלידתו ועד הכניסה לבית הספר - שש השנים הקריטיות והמשמעותיות ביותר בחייו . בשנים אלו בונה הילד בעזרת יחסיו הביןאישיים את הכלים , את המיומנויות , את ההתייחסויות , את הערכים , את הגישות ואת המטרות שישפיעו , לחיוב או לשלילה , על איכות החיים שלו בילדותו ובהמשך חייו . ו טובה אהרון , לאה אוחנה , נעמה אנגל , שרון ארגוב , טל גולן , כרמית גפן , דינה ויגלין , רותי זילכה , רוני זנדברג , לאה יחזקאל , עדי לוי , ליטל כהן , איב לישנר , רינת ניר , נורית נשר , קרן סגל , אינה פתר , קרן קורניק , מרים קירשנבאום , לימור רוזנבלום , ריבית רום , יעל שטראוס .
|
|