בין טקסט, סב־טקסט וקונטקסט: מבט נרטיבי על דיאלוג

עמוד:14

השדה , סבורים כי הפרט חי בתוך סדר חברתי שמגדירים ארגונים ומוסדות חברתיים ( רכיבים מרחביים , ( וכן דמויות ואירועים היסטוריים ( רכיבים זמניים . ( מושגים סוציולוגיים אלה על העולם החברתי קשורים להיבטים חומריים וסימבוליים . ההתייחסות אינה לתיאור אובייקטיבי או עובדתי של העולם החברתי , אלא להבניות אישיות של הספרה החברתית-קולקטיבית . כאשר אנשים מספרים על חייהם , הם ממקמים את סיפוריהם בתוך מבנה חברתי ומשלבים אותם בהקשר של אירועים היסטוריים . בחירת השדה החברתי הרלוונטי בעלת משמעות ואפשר לראות בה ייצוג החשוב והרלוונטי לזהותם של המספרים . בסיפורי זהות יש הפניות מפורשות או מובלעות , לרוב קונקרטיות להקשר החברתי , הרלוונטי לחווייתו של המספר את חייו . הפניות אלה עוסקות במוסדות ובמבנים בסביבה החברתית והפוליטית המיידית וקשורות ברגעים היסטוריים או בדמויות או באירועים מיתיים או היסטוריים . כאשר המספר ומאזיניו אינם משתייכים לאותו הקשר חברתי-היסטורי צפוי שההפניות הללו יהיו מפורשות יותר , שכן לשני צדדים ברור שיש להבהיר את העניין שבו מדובר ולספק פרטים רבים יותר על ההקשר . לא כך כששני הצדדים שותפים לאותו הקשר חברתי-היסטורי . אף אם הם בעמדות שונות בהקשר זה , ההפניות מפורשות פחות , כי הן נתפסות כמובנות מאליהן . גם בעניין זה חשובה הרפלקסיביות של המאזין / המפרש המבין כי השדה החברתי משפיע על סיפור החיים . שאלות חשובות שראוי להעלותן כאן הן מהם האירועים ההיסטוריים המצוינים בסיפור החיים ; אילו קבוצות חברתיות מופיעות בו ; אילו מבנים חברתיים מתוארים וכיצד המספר מתקשר אליהם . בהקשר של מפגשי דיאלוג יש לשאול באיזו מידה הדובר רואה את עצמו כנציג של תרבות , מגזר או קבוצה חברתית או רואה את עצמו משוחרר מייצוג כזה . רמת ההקשר המטה נרטיבי ההזמנה לספר סיפור חיים מנחה אנשים לספר את סיפורם האישי , אך התרבות שבה הם חיים משפיעה על הבניית הנרטיב . התרבות מספקת למספר מערכות משמעות קולקטיביות או תסריטים הכוללים את האופן שבו מקובל להציג נרטיבים ביחס לטבע האנושי , להתנהגות האנושית ולהיסטוריה . סיפורי על כאלה , המכונים גם ' נרטיבים דומיננטיים , ' הם רשתות משמעות המשקפות תמות תרבותיות ואמונות המעניקות לסיפור המקומי לגיטימיות ועקביות . מכיוון שבכל תרבות יש כמה מטה נרטיביים כאלה , המספר משתמש בכמה מקורות תרבותיים ככלים ליצירת תבנית הפעולה והסיפור שלו . בכל סיפור חיים מהדהדים מטה נרטיב אחד או יותר , מקומי או אוניברסלי . מכיוון שחברות ותת קבוצות נבדלות במטה נרטיביים המאפיינים אותן , בניתוח של כל סיפור חיים יש להביא בחשבון את ההקשר התרבותי הזה , אם רוצים לעקוב אחרי הדינאמיקה של האישי והקולקטיבי . בדרך כלל , המספר אינו מודע למטה נרטיב , שכן הוא אינו מופיע בסיפור חייו בבירור ובגלוי . ואולם , המטה נרטיב מבנה את סיפור החיים האישי ומעצב את עלילתו , ולכן תוך כדי התהליך הפרשני של סיפור החיים חשוב לחלצו . הדבר ייעשה באמצעות השוואה לסיפורי חיים רבים וזיהוי של תבניות תרבותיות מופשטות ( קווי עלילה , תפקידי דמויות , מסרים מוסריים , סצינות אופייניות ועוד ) לשם כך כדאי לשאול שאלות מנחות כמו מהן מערכות המשמעות המנחות את הסיפור ; מה הופך את הסיפור לקביל בעבורנו , על בסיס הידוע לנו או על בסיס מה שאנו מאמינים בו . בהקשר של דיאלוג , יבקש המאזין לחלץ תבניות תרבותיות ומבני משמעות המשותפים לדוברים

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר