מכתבים הרשות השלטונית הרביעית

עמוד:9

מכתבים הרשות השלטונית יעית ט : איבדה ענתה של הממשלה אוולין גורדון את זכותה במאמרה לייצוג "איך משפטי" ( תכלת , 4 קיץ התשנ " ח , ( 1998 / כי המוסד ליועץ המשפטי לממשלה צבר עם השנים עצמה רבה מכפי הרצוי , היא נכונה וצודקת . יש אף מלומדים , כדוגמת ד " ר עלי זלצברגר , הטוענים כי התפתחותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות וצבירת הכוח שלו יצרו למעשה רשות שלטונית רביעית במדינה - רשות שאין לה מקום ואין עליה פיקוח נאות במשטר הישראלי . אך למוסד היועץ המשפטי לממשלה , כפי שהוא כיום בישראל , יש גם בעיה מרכזית נוספת אשר הוזכרה במאמר רק בקצרה ודרך אגב . כוונתי למתחים הפנימיים הנוצרים בין תפקידים שונים של היועץ המשפטי לממשלה . נהוג לראות את היועץ המשפטי לממשלה כבעל שלושה תפקידים : אכיפת החוק הפלילי - כגון ההחלטה אם להעמיד לדין , לפי איזה סעיף בחוק וכולי , ייעוץ משפטי לרשויות השלטון , וייצוג הרשויות השלטוניות בבתי המשפט . בין תפקידים אלה יש מתחים פנימיים חמורים , הנובעים מניגודי אינטרסים . אמנה בקצרה ארבע דוגמאות למתחים כאלה . ראשית , הניגוד בין אכיפת החוק ובין תפקיד הייעוץ . היועץ המשפטי לממשלה ניצב לעתים מזומנות מול הממשלה , כאילו היה כלב שמירה המגן על שלטון החוק במובן הרחב שלו . אך נאמנותו זו לחוק ולאכיפתו מעמידה אותו מנגד לשיקולים השלטוניים הרחבים יותר שחייבת ממשלה לשקול , והדבר פוגע באופן מהותי ביחסי האמון הנדרשים בין היועץ לממשלה . שנית , הניגוד בין אכיפת החוק ובין ייצוג המדינה . למשל , במקרה שבו הכנסת מחליטה שלא להסיר את חסינותו של חבר כנסת , בניגוד לעמדה שהביע היועץ המשפטי לממשלה . כאשר עותרים ציבוריים מגישים עתירה נגד החלטת הכנסת מטעמים פרוצדורליים או מהותיים , האם ניתן באמת לצפות שבמקרה כזה ההגנה מטעם היועץ המשפטי לממשלה על פעולות הכנסת תהיה אמינה ? שלישית , הניגוד בין ייעוץ לבין ייצוג . ניגוד כזה עולה כאשר יש סתירה בין הייעוץ שניתן לפני המעשה ובין הטיפול בעניין לאחר מעשה . למשל , אם חיווה היועץ את דעתו כי מינוי מסוים אינו חוקי , איך יטען להגנת אותו עניין כאשר זה יותקף בבית המשפט ? רביעית , ניגוד בתוך פונקציית הייצוג . ניגוד

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר