הקדמה

מתוך:  > מהפכה בסדום > הקדמה

עמוד:3

שימושי הים והמערכים שנבעו מפעילות החברה באזור , שהם חקר המשאבים ופיתוח התיירות ( פרק חמישי . ( החלק השלישי דן בפעילות החברה מחוץ לאזור ים המלח , ובו נבחנת פעילותה של החברה במישור הארצי . כאן נבדקת מערכת שיווק האשלג לשווקים , ונחקרים הצעדים הראשונים שנעשו לפיתוח התעשייה הכימית , והתרומה לכלכלה התעשייתית , שהחלה להתפתח בארץ–ישראל , ונסקרות תכניות רווחה לעובדי החברה במישור הארצי ( פרק שישי . ( בחלק הרביעי נידונים קשריה של החברה במרחב העולמי , שממנו קיבלה את האמצעים לפעילותה , ואליו שיווקה את המוצרים שהפיקה ( פרק שביעי . ( פעילותה של חברת האשלג לא שימשה עד כה מושא למחקרים אקדמיים רבים . בכתיבת הספר נעשה שימוש בחומר הארכיוני שנאגר ב'יחידה לחקר חברת האשלג , ' שפעלה בשנים 1995-1992 בחסות האקדמית של יד יצחק בן–צבי , בהנהלתו של ד"ר צבי צמרת . היחידה הוקמה הודות ליוזמתו של יוסי לנגוצקי , בנו של מוסיה לנגוצקי עוזרו הראשון והראשי של נובומייסקי , הפועל למען שימור המורשת של חברת האשלג . פנייתו של לנגוצקי אל מנכ"ל מפעלי ים המלח דאז , אורי בן–נון , נענתה בחיוב , והוא הקים קרן , שבעזרתה היה אפשר לקבץ את החומר הקיים על אודות ' חברת האשלג , ' לראיין את ותיקי החברה ההולכים ופוחתים , ולהקים מאגר מידע מרוכז וממוחשב בנושא . מאגר זה קרוי על שם יורי ברגר , עובד ותיק בחברה , ומצוי ב'ארכיון טוביהו לתולדות ההתיישבות בנגב' שבספריית אוניברסיטת בן–גוריון . המאגר מכיל מגוון של חומרים היסטוריים : מסמכים שנאספו מהארכיונים המרכזיים והציבוריים בארץ ; תיעוד בעל–פה הכולל כשבעים ראיונות ומידע על כמאה אנשים נוספים שעבדו בחברה ובאזור ; אוספים פרטיים ; אוסף צילומים וספרות שנכתבה על הנושא במשך התקופה ואחריה . לעזר רב היה לי גם ' ארכיון מפעלי ים המלח , ' המצוי כיום ביחידת ההסברה בסדום בהנהלתו של גבי וויס . בארכיון זה מצויים אלבומי התמונות והמסמכים שהועברו אליו עם הפסקת הפעילות ב'בית היוצר' שבנווה זוהר . היה זה מרכז המבקרים הראשון שנבנה על ידי החברה , ובו פעל שלמה דרורי , מנהל ההסברה דאז , שבכישרונו המיוחד ובאישיותו הכובשת הציג לתפארת את סיפורה של חברת האשלג לפני המבקרים הרבים שבאו מן הארץ ומחוץ לארץ לבקר במקום . מיעוט המחקר האקדמי על חברת האשלג עומד בניגוד לעושר הספרותי על אודות קיבוץ בית הערבה , שהוקם על אדמות הזיכיון של החברה . חברי קיבוץ בית הערבה , שנאלצו לעזוב את היישוב , 1948–ב הקימו שני יישובים חדשים בגליל המערבי – כברי וגשר הזיו , ושם מצויים שני ארכיונים גדושים , המתעדים את דברי ימיו של הקיבוץ . במרחב עצמו נותר רק עיזבון קטן מפעילות החברה . בצפון נותרו כמה שרידי מבנים של מחנה העובדים וכן שטחי הברכות המתוחמות פה ושם בשרידי סוללות

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר