הקדמה

מתוך:  > מהפכה בסדום > הקדמה

עמוד:2

מדוע נקרא הספר 'מ ה פ כ ה ב ס ד ו ? 'ם מהפכה בנוף היא , בדרך כלל , פרי פעילותם של גורמים שונים , פיזיים או אנושיים . ' מהפכת סדום' התנ"כית התרחשה , כנראה , כתוצאה מפעילות פיזית . אזור ים המלח , כמקום הנמוך ביותר בשקע הסורי–אפריקני הוא אזור המועד לשינויים ומהפכות המתרחשים בכוח הטבע , ועד היום נמשכת באזור פעילות טקטונית , אך המהפכה הנחקרת בספר זה היא מסוג אחר לגמרי . זו הפעם הראשונה שב י ד י ה א ד ם נעשתה באזור מ ה פ כ ה . הטיעון המרכזי בספר הוא שחברת האשלג הייתה היחידה והבלעדית שפעלה בהיקף גדול במרחב האזורי , והיא שהביאה לתהליך שחולל מ ה פ כ ה בנוף האזור . כחיבור בגאוגרפיה היסטורית יהיו פעולותיה המרחביות של חברת האשלג באזור ים המלח הציר המרכזי , והוא יעסוק ב ע י ק ר בהיבטים הגאוגרפיים וההיסטוריים , ופחות בהיבטים הכימיים והכלכליים , כאשר ה א ז ו ר הוא במרכז הנושא ולא חברת האשלג . גם נושא הפקת האשלג יהיה המרכזי , ולנושא הפקת הברום וחומרים אחרים תהיה התייחסות משנית . כמו כן , יודגש , כי האוכלוסייה היהודית החדשה שבאה לאזור שאפה להשתלב בו וללמוד מתושביו המקוריים , לפתח תחושת שייכות ו'גאווה מקומית' ולבנות באזור בית ומולדת . בספר תתואר פעילותה ה י ש י ר ה של החברה להפקת האשלג , ופעילותה ה ע ק י פ ה , שהביאה לפיתוח תחומים כלכליים נוספים במרחב זה . כך ייחשף התהליך שהביא למהפכה אנושית ופיזית באזור , ותוצג תפרוסת הפעילות המרחבית החדשה והמגוונת שהתפתחה בו הודות לחברת האשלג . בעקבות התהליכים שהפעילה החברה כדי להשיג את מטרותיה , החלו להתרחש באזור תהליכים נוספים , שלא היו קשורים עם ייצור האשלג , ונוצרה דינמיקה רבת–תחומים . זו הביאה לפיתוח במכלול נושאים , כמו התוויית דרכי תחבורה ביבשה , בים ואף באוויר , פיתוח התיישבות , חקלאות ותיירות , פיתוחים טכנולוגיים וניצול משאבים מקומיים , שיתוף פעולה בין–לאומי ומרחבי וחקר משאבי האזור . יש לציין כי למרבה הצער ההצלחה הכלכלית הגדולה , שהביאה לשגשוג באזור , התפרסה על שטח קטן ונמשכה תקופה קצרה , אך היא בולטת ובעלת חשיבות רבה , משום שאחרי הרס המפעלים , 1948–ב שוב הפך האזור את פניו ; הוא חזר למצב שאפיין אותו לפני קום החברה , וחזר לשיממונו , ללא פעילות כלכלית , ללא התיישבות ואוכלוסייה . הדיון בפעילות החברה נעשה בארבעה חלקים : החלק הראשון עוסק ברקע להקמת המפעלים , ודן בהכנות לקראת ייסוד ' חברת האשלג' ובקביעת שטחי הזיכיון ושימושי הקרקע עבור מערכי הייצור ומערכי המגורים לעובדים במפעלים ( פרקים ראשון , שני , שלישי ורביעי . ( החלק השני עוקב אחר פיתוח מערכים נלווים , ובכללם

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר