|
|
עמוד:11
הקדמה חיבורים רבים נכתבו על היהודים בבבל לאורך הדורות , מראשיתה של הגולה במסופוטמיה בעידן האימפריה האשורית במאה ח לפסה “ נ , ועד לאחריתה בשנות החמישים של המאה כ לסה “ נ . אחרית זו עומדת בסימן של יציאה המונית של יהודי עיראק אל מדינת ישראל , מעין “ שיבת ציון” שנייה . עניינו של ספר זה בהיווצרותה של הגולה הישראלית / יהודאית במסופוטמיה ובסביבתה ומטרתו לתת תמונה שלמה עד כמה שאפשר של חייהם ומצבם של גולי ישראל ויהודה במסופוטמיה בדורות הראשונים , מימי תגלת פלאסר ג 727-745 ) לפסה “ נ ) עד הכרזת כורש 538 ) לפסה “ נ ) וראשית מלכות דריווש א 520 ) לפסה “ נ , ( משך זמן של 200 שנה בערך . פרק הזמן שמחורבן בית המקדש בירושלים 587 / 6 ) לפסה “ נ ) עד הכרזת כורש 538 ) לפסה “ נ ) מוגדר בספרות המחקר “ תקופת . ”הגלות יש בהגדרה זו ביטוי לתפיסה ( שאמנם אינה מקובלת על דעת מקצת החוקרים ) שמרכז הכובד בתולדות ישראל בפרק הזמן הזה עבר מירושלים אל בבל , על דרך הנאמר במקרא : “ ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה” ( מל “ ב יז ;( 23 “ ויגל יהודה מעל אדמתו” ( מל “ ב כה . ( 21 כבר בראשית המאה כ פורסמו מחקרים חלוציים על גולי ישראל ויהודה באשור ובבבל בעקבות גילוין של תעודות אכדיות במסופוטמיה , ובייחוד אוסף התעודות מן הארכיון של בית מורשו ( המאה ה לפסה “ נ . ( מחקרים חלוציים אלו איתרו בתעודות אכדיות שמות של בני אדם שזוהו כישראלים / יהודאים . הזיהוי הסתמך בעיקר על דמיון בצליל לשמות הידועים מן המקרא ולא על סמך ניתוח לשוני ובלשני של השמות . ברבות הימים פותח והועמק מחקר הלשונות השמיות ( המזרחיות והמערביות ) ובעקבות כך נדחו רבים מן הזיהויים שבחומר האונומסטי כלא נכונים או כבלתי סבירים . כן התברר שחלק מן הזיהויים נשענו על קריאה מוטעית של הסימנים האכדיים וכך נדחו רבים מן הזיהויים הראשונים . בד בבד נתגלו ופורסמו ( לא כולן ) תעודות שבהן נזכרו אנשים ששמותיהם ישראלים / יהודאים מובהקים . כן הועמק הידע בכל הנוגע לשיטות השליטה והממשל האימפריאלי , למבנה החברה ומערכות הכלכלה , לתרבות החומרית והרוחנית של עמי המזרח הקדום בכלל ושל אוכלוסיית מסופוטמיה בפרט , על מגוון מרכיביה האתניים ותיקים ואלו שמקרוב באו .
|
|