הקדמה

עמוד:7

אף על פי שזו תופעה שאינה נוגעת למזרח אירופה , שם חי רובו המכריע של העם היהודי , כפי שהיא נוגעת למערב אירופה , האמנציפציה היתה מהפכה אדירה . מהפכה זו בחיי העם היהודי היתה השלכה של המהפכה האינטלקטואלית של המאה השמונה עשרה , שהיוותה את הבסיס למהפכה הפוליטית והחברתית של המהפכה הצרפתית . האמנציפציה התאפשרה כי הנאורות המציאה הגדרה חדשה של אומה , שאנו מוצאים באנציקלופדיה של דידרו ( Diderot ) ודלמברט , ( d › Alembert ) בתחילת המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה : האומה מוגדרת כמכלול של אנשים שחיים בשטח מסוים , בגבולות נתונים , ונשמעים לאותו שלטון . נקודה סופית . שום דבר אחר . אין מילה אחת על תרבות , על היסטוריה , על לשון : ההגדרה היא הגדרה פוליטית–משפטית . על הבסיס הזה שוחררו היהודים וגם העבדים השחורים בקריביים . הם שוחררו יחד עם היהודים על בסיס זה , שמשמעותו שכל בני האדם שחיים באותה מדינה הם אזרחים חופשיים ושווי זכויות . אולם התפיסה הפוליטית והמשפטית הזאת לא החזיקה מעמד אחרי השנים הראשונות של המהפכה הצרפתית . היא נשטפה על ידי ההתקוממות נגד הנאורות , שהיא הבסיס למה שאני קורא המודרניות השנייה , זו המבוססת על קדימות ההיסטוריה ביחס לתבונה , על קדימות התרבות ביחס לפוליטיקה . מודרניות שנייה זו היא תגובה למודרניות של הנאורות , זו שעמודי התווך שלה היו רציונליזם ואוניברסליזם . הוגי הדעות הגדולים שלה היו ויקו ( Vico ) באיטליה , ברק ( Burke ) באנגליה והרדר ( Herder ) בגרמניה . התפיסה ההרדריאנית של הלאום , למעשה הברקיאנית וההרדריאנית של הלאום , היא תפיסה תרבותית והיסטורית , והיא יכולה להתגלגל גם לתפיסה אתנית . האומה נתפסת כגוף חי : היחס בין היחיד לאומה הוא כיחס בין ענף של עץ לעץ עצמו . לענף אין קיום ללא העץ . לעומת זאת , התפיסה הרציונליסטית , האוניברסליסטית , מבוססת על עקרון הזכויות הטבעיות , על קיומו של מצב טבע ראשוני . על מנת להוכיח את קדימות היחיד לחברה השקיעו הוגי הדעות של אסכולת משפט הטבע – מהובס , ( Hobbes ) דרך לוק ( Locke ) ועד רוסו – ( Rousseau ) מאמץ עצום . הם ביקשו להראות שהחברה קיימת כדי לממש את זכויותיו של היחיד , שהן זכויות שהוא מביא ממצב הטבע ומתוך כך הן שייכות לו ולו בלבד . כמובן , כל האלגוריה הזאת וכל הקונסטרוקציה הלוגית הזאת , שכולם ידעו שהיא לוגית ולא היסטורית – תפקידן היה לבסס את האוטונומיה של היחיד . מדוע אני עומד על כך ? משום שרק על הבסיס הזה יכלה להתקיים תפיסה ליברלית של הלאום . אולם ההגדרה של האנציקלופדיה לא שיקפה מציאות סוציולוגית או תרבותית אלא את הרצוי , את השאיפה ואת המאמץ הגדול שהושקע במאה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר