ריאיון עם חיים גורי

עמוד:7

מעלה הקדוש ברוך הוא את משה רבנו , הנביא הראשון , מנהיג האומה , על הר נבו שבעבר הירדן ואומר לו : ' מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא . ' רחל המשוררת משתמשת בסיפור הזה בכתיבת שירה ' מנגד . ' היא אישה בודדה המייחלת לאהוב לבה שיבוא , אך כבר בראשית השיר היא יודעת ש'בכל ציפייה יש עצב נבו , ' היא יודעת שהיא מצפה לשווא . שורה זו היא מן היפות בשירת העולם לדורותיה . אמרתי לתלמידים שאילו שימשתי שופט פרס נובל לשירה הייתי מעניק שני פרסים לשתי שורות בשיר המיוסר והנפלא הזה . השיר מסתיים במשפט החקוק על קברה בפנתאון של תנועת העבודה בכינרת : ' איש ונבו לו על ארץ רבה , ' כלומר כל אדם והלא מושג שלו . קראתי בעל פה בפני התלמידים את השיר הזה , חשתי שהם אינם אתי . הביטויים ' מנגד' ו'נבו' לא היו מופנמים בהם ולא היו נהירים להם כדי להבין את השיר הזה ולהתפעל ממנו . לכך אני קורא ' הנתק האסוציאטיבי . ' שמתי את הספר בתיקי , הסתכלתי בשעון ואמרתי : ' היה לי נעים להכיר אתכם , היום 11 : 15–ב בבית הספר הזה מתה השירה העברית . ' הם שתקו . את השתיקה שנתארכה הפר אחד מהם שקם בקצה האולם והכריז , כעולה מתהום הנשייה : ' רגע , רגע ! זה לא משהו עם משה רבנו ' !? כאשר סיפרתי על כך לחברים היו שאמרו לי : ' גורי על תגזים , זה לא ככה , זה לא נכון . זה לא משקף את הרמה , ' וכדומה . אני זוכר פגישה נוספת , מעניינת לא פחות . באתי לאחד הקיבוצים בעמק יזרעאל הידוע במוסד החינוכי שבו . קראנו שם שיר אחר של רחל – ' עקרה , ' המתחיל ב'בן לו היה לי , ילד קטן , ' ונמשך ב'עוד אתמרמר כרחל האם / עוד אתפלל כחנה בשילה / עוד אחכה לו . ' על רחל האם הם שמעו , אך איש מהם לא ידע מי היא חנה בשילה , האישה שתפילתה לפרי בטן היא מן הנפלאות והמיוסרות בספרות עולם . חשבתי שרצוי שידעו זאת . שאלה : האם ציינת זאת בפני התלמידים והמורים ? תשובה : אמרתי לתלמידים שהם צריכים לדעת מי הייתה חנה בשילה . בתום הפגישה אמר לי המנהל : ' למה באת ? להביך אותם ולפגוע בהם , ' ? אז אמרתי לו שלא לשם כך באתי , אלא כדי להעמיד אותם על סכנת ' הנתק האסוציאטיבי . ' מחובתם לדעת את החסר הזה , אמרתי לו . הם ילדים גדולים . בקרוב יתגייסו לצבא . הם חייבים לדעת מה אינם יודעים . להיות מודעים לכך , כיורשי תרבות עשירה רבת–דורות . מוזר . הרי התנ"ך היה ספינת הדגל שלנו . כאשר העיד בן–גוריון בפני ' ועדת פיל' הבריטית בשנת , 1938 הכריז ' יש לנו קושאן על ארץ ישראל' והרים בידו את ספר התנ"ך . נוסף להיותו ספר הספרים בתרבותנו הלאומית ובתרבות

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר