שיחה עם פרופסור שמואל נח אייזנשטדט

עמוד:7

כרמי דניאל : בהתייחס לאחד האלמנטים של הישראליות – השואה , איזה תפקיד לדעתך יש היום לשואה כסמל בחברה הישראלית ? ש"נ אייזנשטדט : נגיד את זה ככה , כולם מקבלים את זה , אך המשמעות שונה . שוב , אם נדבר על העולים מברית המועצות , להם השואה לא אומרת הרבה . הם לא עברו את השואה . הם טוענים כי מדינת ישראל נוצרה לא בגלל השואה אלא כי הצבא האדום ניצח את הנאצים , ויש בזה אמת היסטורית לא קטנה . ואז הם תבעו לעשות יום חג לווטרנים של הצבא האדום , ולעשות את זה כחג לאומי . זה די דומה למימונה . מה אומרת המימונה ? לוקחים משהו שהיה במרוקו , משנים אותו ואומרים שאנחנו רוצים שזה יהיה ישראלי עכשיו . גם הם אומרים את זה . אז השואה לקבוצה זו אומרת פחות . אני מניח שבמידה מסוימת היא גם אומרת פחות לדור הצעיר , למרות כל הטיולים . אבל עם זה , במידה מסוימת זה עדיין סמל שיש כלפיו תהודה די חזקה . אפילו , וזה אחד הדברים המעניינים , במגזרים החרדים שלא תמיד קיבלו את זה בנוסח הציוני של קידוש השואה . דוגמה מעניינת אחת היא עניין הצפירה , שהם מתנגדים לה , גם ביום הזיכרון לחללי צה"ל . אני זוכר שפעם הלכתי לקופת חולים בדיוק בערב יום הזיכרון , הייתה צפירה וכולם נעמדו . היה אחד שלא רצה לעמוד , אך הוא לא העז לא לעמוד . מתישהו בזמן ממשלת ברק באו פעילים של אחת המפלגות החרדיות עצמה בלי ש"ס ואמרו שחשוב שתהיה צפירה ואנחנו נעמוד , אבל שכולם גם יקראו תהילים . זו תהפוכה מעניינת . זאת אומרת שאנחנו צריכים להבין כי העובדה שהרפרטואר מתרחב , משתנה ומתגוון , אין זה אומר שאין רפרטואר משותף . לעתים המאבקים הם על ניכוס הרפרטואר או על הכנסת מוטיבים חדשים לתוכו . אבל שוב , כמו במקרים רבים , יש כאלו שההתייחסות שלהם לדברים האלה אינה חזקה ביותר , אך מה שרואים מצדדים שונים שאכן המגזרים נאבקים על הגדרת טיבו של הקולקטיב המשותף וגבולותיו . סוג מאבק אחד הוא סביב מקומה של הרבנות , מי קובע את גבולות הקולקטיב ? סוג מאבק אחר הוא באיזו מידה אתה מרגיש יהודי או ישראלי ומה זה להיות ישראלי . והתשובה לשאלה מה זה להיות ישראלי שונה בקבוצות שונות , אך עצם ההתייחסות לשאלה זו מראה שהיא רלוונטית מבחינה זו נדמה לי שברור שסוכנות חשובה לבחון התייחסות זו היא הצבא , כמו כל השנים בכל זאת , אם היית בצבא , אתה ישראלי . מה שחשוב להבין שאלו בדרך כלל לא מאבקים של התנכרות ויציאה אלא מאבקים על סוגים שונים ודרכים שונות של כניסה ובניית רפרטואר משותף .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר