|
|
עמוד:5
אמיר פלג : פרופסור אייזנשטדט , השאלה הראשונה היא מי הם בעצם הישראלים ? ש"נ אייזנשטדט : הישראלים הם כל מי שמגדירים את עצמם ישראלים . אין לי הגדרה אחרת . כל מי שמגדיר את עצמו בצורה זו או אחרת כישראלי הוא ישראלי . כרמי דניאל : יש משהו שמאחד היום את החברה הזאת ? ש"נ אייזנשטדט : ישנן קודם כול המסגרות הפורמליות . העובדה שהם חיים במדינה , שכל המסגרות והחוקים מקובלים עליהם , אלו המסגרות שהם חיים בהן . ולרובם ככולם יש התייחסות לדבר הזה . גם התייחסות ביקורתית ושלילית היא התייחסות . יכול להיות שישנם גם כאלה , כמו בכל מדינה וודאי במדינות הגירה , אשר אין להן התייחסות לערכים ולמסגרת הרחבה , והם חיים כאן . נמצאים וזהו . כרמי דניאל : במאמרים האחרונים שלך , כגון ' החברה הישראלית בין מגזר לאינטגרציה , ' אתה מצייר תמונה של חברה שמצד אחד יש בה התנגשויות וניגודים רבים ומצד אחר גם רצון גדול למצוא מרכז וקונצנזוס ולהיות חלק מאותו קונצנזוס . ש"נ אייזנשטדט : אגדיר את זה אחרת . אני יוצא כנגד התזה שאומרת שבתקופת היישוב ובעשרים השנים הראשונות של המדינה זו הייתה חברה מאוחדת ומגובשת בלי מגזרים . החברה הזו הייתה מלכתחילה , עוד בתקופת היישוב , חברה של מגזרים . המגזרים די השתנו , כמה מהם המשיכו , אבל רובם השתנו , גם אם הכינויים אולי נשארו . מה שהיה בתקופה הקודמת , בייחוד בעשרים השנים הראשונות של המדינה , זה מגזר אחד הגמוני יחסית , אך אף פעם לא בצורה של מונופול . הוא לא היה היחיד , אבל היה די הגמוני . למגזר זה אפשר לקרוא המגזר , או יותר נכון , המסגרת שהתייחסה לתנועת העבודה הישראלית או התבססה עליה התבססות רחבה מאוד . והיא הייתה הגמונית במדינה . והיו מגזרים אחרים , המגזר האזרחי , המגזרים הדתיים , והתחיל להתפתח סוג אחר של מגזרים שקוראים להם המזרחיים . כך בסך הכול , ברצון או שלא ברצון , רובם קיבלו את ההגמוניה הזו , גם אם ניסו לפעמים לשנות אותה ולערער עליה . יש טענה , וזו הטענה של המגזריות של החברה הזו , שהיום אלה מגזרים , לא תמיד ברור מי הם ומה הם המגזרים הללו . ישנו המגזר ההגמוני הקודם , שהוא כבר לא הגמוני כל כך , מגזרים מזרחיים , ברור שהמגזר הערבי נעשה יותר ויותר חשוב וכן מגזרים דתיים שונים , יש הטוענים מגזרים אלו כל אחד לנפשו רוצה לקבל כמה שיותר משאבים , אבל אין לו התייחסות
|
|