|
|
עמוד:2
למרות משמעותו ההיסטורית והתרבותית המכוננת , סיפור הקמתם של המוסדות שיסדו התנועות הקיבוציות ובחינת זיקותיהם למגמות התרבות בזרמים השונים של תנועת העבודה כמעט לא זכו לעיון מחקרי . המוזאונים והוצאות הספרים שהוזכרו לעיל היו נדבך חשוב בסיפור בניין תרבות הפועלים בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים , שנות ראשית צמיחתה של ' תרבות פועלים אוטונומית . ' מוסדות אלו היו חלק ממאמץ מכוון של תנועת הפועלים הארץ–ישראלית באותה התקופה ליצור חברה פועלית עצמאית המבססת לעצמה ' תרבות פועלים' משלה . הצגתי כאן שני מודלים של שיח ההקמה של מוזאונים , על מכלול הרכיבים שאפיין כל אחד מהם . רכיבים אלה , ובהם הלאומי , התרבותי–כללי , הפועלי והיהודי , קיבלו משקל שונה בכל אחד משיחי ההקמה והיו משמעותיים בבניין התרבות בארץ ישראל . החזון החברתי שהתגבש בשתי התנועות הקיבוציות הגדולות התקשר לשתי מגמות רעיוניות ופוליטיות בתנועת הפועלים . המגמה האחת , המקושרת למפ"ם ( מפלגת פועלים מאוחדת , ( קידמה ערכים בין–לאומיים ( אינטרנציונליים , ( דגלה באמנות חברתית וראתה בה חלק בלתי נפרד ממאבקו של מעמד הפועלים . השיח הבין–לאומי חתר לזיהוי מוחלט של האדם כפועל ולסולידריות כוללת בין בני המעמד , בהתחשב בתנאים היסטוריים , חברתיים ופוליטיים בכל אומה . המגמה השנייה , שהייתה קשורה בעיקר למפא"י ( מפלגת פועלי ארץ ישראל ) ולתנועת הקיבוץ המאוחד , דגלה בין השאר בערכים ' אוניברסליים' ובאמנות אוטונומית שנתפסה ביסודה כנובעת ממעמקי נפשו של היחיד . לעומת הממד הבין–לאומי שהדגיש את המעמד , הדגיש הממד ה'אוניברסלי' את היסוד האנושי–כללי המיוסד על היחיד כחלק ממערכת ערכים התקפה מעבר לזמן ולמקום מסוימים . שיח המוזאונים והוצאות הספרים נבחן בהקשר של שתי מגמות אלה . התביעה ליצירת ספרה של אמנות חזותית אוטונומית לא הייתה נחלת שכבה בורגנית של בעלי הון בלבד , על מגמות ההתבדלות וההתבחנות המעמדית המאפיינות אותה . תביעה זו עלתה דווקא מחוגי הפועלים על רקע של חזון חברתי שצמח בזרם מסוים בתנועה זו , אשר גם גיבש תפיסה של יחיד כישות אוטונומית . משמעותה של תפיסה זו בחברה קולקטיביסטית מגייסת והשלכותיה על מעמד האמנות ועל הקמת מוסדות אמנות נדונו בפרקים המוקדשים לשיח המשכן לאמנות עין חרוד . . 2 הגדרתה של אניטה שפירא . ראו שפירא , המוטיבים הדתיים . . 3 שם , עמ' . 312
|
|