בן־ציון דינור, האיש ופועלו ההיסטורי

עמוד:ט

בערוב ימיו' כשבחר לו כדוגמה את מסכת אבות למשמעותה' ) של מסכת אבות כמקור היסטורי / 'ציון / כרך לה' תש"ל' עמי ; 34—1 להל ן' עמי . ( 86—49 שם קבע שיש לנו כמאמרי החכמים שבאותה מסכת ימקור היסטורי ראשון במעלה לתולדות הכיתות והסיעות בישראל' הדעות והאמונות' דרכי התורה וסדרי בתי דין והתפתחותם בישראל — מימי שמעון הצדיק עד סידורה האחרון של המשנה' ( שם' עמי ' 4 להלן' עמי . ( 53 ואכן' ניסה דינור להוכיח קביעה זו בפירושו למסכת אבות' שבו באו לידי ביטוי לא גירםא דינקותא בלבד אלא גם תודעתו הלאומית וראייתו' ש'מציאת הדרכים הנכונות לשמירת דמותו הרוחנית והמוסרית של הציבור והיחיד בישראלי לא תיתכן 'בלא תודעה נאמנה ברציפות ההיסטורית של הווייתנו ותרבותנו' ( מתוך הקדמה לאותו פירוש ' ( שדברי חז"ל הם עיקר בהן . אם כי שני העולמות שבהם סובבו חייו של דינור הצעיר' של החסידות ושל הישיבות הליטאיות' היו לכאורה במיפנה המאות י"ט וכי מתנגדים לחלוטין לתנועה הלאומית' הצליחה זו לחדור לתוכן ולרכוש בהן השפעה . השפעה זו חדרה דרך העיתונות העברית - 'המליץ / 'הצפירה / 'השילוח / דרך הספרות העברית החדשה הספוגה רוח הלאומית' דרך חוגי הובבי ציון ופעילות ההסתדרות הציונית לאחר היווסדה . הרגש הלאומי החל לפעם בדינור כבר בגיל רך' ובהיותו בישיבת םלובודקה שבקובנה אף נתן ידו להפרת תוכנית 'הלשכה השחורה' לפרסם גילוי דעת בגנותה של הציונות בעולם' ) ששקע' עמי . ( 90-86 משנתגבשה תודעתו ' הלאומית נתחזק באמונתו הציונית' שישלילת הגלותי הפכה לאבן יםוד בה' ומכאן הסתייגותו מן הגישה ה'רוחנית' וביקורתו הקיצונית על אחד העם . עניין יצרת היהודים' והצורך בריכוזם של היהודים בארץ משלהם הפך לימוד איתן של כל תפיסתו' ובהמשך הזמן ליסוד מוסד של תפיסת ההיסטוריה היהודית שלו . כפי שהוא עצמו סיכם זאת באופן רטרוספקטיבי בעולם' ) ששקע' עמ' : ( 211 ' ' מטרתה של הציונות היא לעקור בדרך מאורגנת ודחופה את המוני היהודים מארצות ישוביהם ולרכזם באופן מתוכנן בארץ ישראל . מטרה זו היא תמציתה של כל ההיסטוריה היהודית' וכל תהליכי חיינו מוליכים אליה' בין אם אנו רוצים בכך' ובין אם אין אנו . 'רוצים גם כשנתפס לימים להלך רוח טריטוריאליסטי נשארו 'שלילת הגלות' והריכוז הטריטוריאלי של היהודים מעיקרי תפיסתו הלאומית וההיסטורית . הצד השני של אותו מטבע הוא נושא הלאומיות — העם' ' ההמון / הפופוליזם שהיה המניע הראשי של כל חלקי האינטליגנציה הרוסית' השירות ל'עם' שהיה הציווי העליון שלה' נעשו נחלתם של צעירי משכילי רוסיה' ימוד לאמונות ודעות' תקוות ופעולות . דינור ספג הלך רוח זה' וניסיונו האישי — הדלות היהודית הנוראה בה נתקל בנדודיו' ההד שמצאו בלבו דבריו של סירקין ב'ההמוך — ביצרו יסוד זה בתפיסתו הלאומית . על יסודות אלה הושתת ספרו על 'חיבת ציון' ( כרך א' ת"א תרצ"ב' כרך ב' תרצ"ג ) , שתולדותיה הן 'תולדות התאמצויות של דור לגיבוש רצונו הקיבוצי ' ליציקת צורות איחוד חדשות לשם יסודו הלאומי ' לסלילת דרכים לפעולתו

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר