בן־ציון דינור, האיש ופועלו ההיסטורי

עמוד:ח

חיים קפדני לעבודת הקודש , שגם בערים צעירים מאוד זוכים בהם למעמד ' והערכה לפי כשרונותיהם והישגיהם . אדם מודרני עומד ותוהה על הגיל הרך' שבו מתקבלים הצעירים לשותפות בחברותא החסידית . וכשבא דינור לדון' בסיום מאמרו הנודע על 'ראשיתה של החסידות ויסודותיה הסוציאליים והמשיחיים' ') במפנה הדורות' ירושלים תשט"ו' עמי ' ( 227—207 ביתורת הגאולה לפי ' הבעש"ט וחוגו' והוא מונה את שלביה השונים החל ביהתעוררות התשוקה לעבודת השמי עד ל'המשכת אהבת השם והעלאת הניצוצות / 'המשכת אהבת התורה והעלאת המידות / 'המשכת אהבת ישראל והמתקת הדינים / היצדיקים' ודרך העלאתם של הדור ל'דור דעה' ושל ישראל ל'עדת קדושים' — חש הקורא שאין כאן סיכומו של חוקר ובקיאותו של מלומד בלבד' אלא שכאן חוזה את החסידות מבשרו אחד מאנ"ש ( אנשי שלומנו' כינוי שבו היו חסידים מכנים את חבריהם לדעה מימי ראשיתה של התנועה ' ( שצמח משורש נשמתה . אם כי פרש מעולמה של החסידות בגיל צעיר' נשארו כמה מיסודותיה טבועים בו עד יומו האחרון' ואי אפשר להבין את דינור ההיסטוריון' המחנך ואיש המעשה' בלי להביא בחשבון את קרקע צמיחתו החסידית . ברוך כשרונות היה משחר ילדותו — חריף שכל' בעל תפיסה מהירה ובעל זיכרון מופלג . וכפי שהיה רגיל בחברתם של יהודי מזרח אירופה' שכישרון ותלמוד תורה עמדו בראש סולם ההערכה' היו הן המשפחה והן החברה מסייעים ומעודדים את בעל הכישרון על אף תנאי הדיכוי והדחקות . בסוף המאה הי"ט' היה הלימוד בישיבה נפוץ גם בסביבה החסידית' ודינור בן העשר גלה למקום תורה' וכבר לפני היותו בר מצווה נתקבל לישיבת טלז הנודעת' ונתבשם שם מאישיותו ומהשפעתו של ר' שמעון שקופ' שדמותו' כדבריו' ליוותה אותו כל ימיו . במסיבה שערך לכבוד דינור שר החינוך והתרבות יגאל אלון על סף שנת התשעים לחייו' חזר והזכיר ההיסטוריון כשניים מרבותיו המובהקים את ר' שמעון מטלז ואת הפרופי אויגן טויבלר מברלין' ולזכרם הקדיש את פירושו למסכת אבות ( ירושלים תשל"ג . ( היכולת להעמיק וללמוד דבר מתוך דבר' לנתח טקסטים ולפרשם' שהפכה לסימן היכר מובהק שלו כהיסטוריון' ראשיתה בבית מדרשו של רי שמעון . דינור הצעיר הוסיף להתמיד בתלמודו בישיבות ומחוצה להן והוסמך לרבנות על ידי רבנים נכבדים' אך חלק נכבד של אישיותו נתגבש בעיקר בשנות נעורים אלו ששהה בטלז . ' עילוי' היה האיש וכזה נשאר בעצם כל ימי חייו . גם בימיו האחרונים על ערש דווי היה תענוג רוחני לשוחח עמו' שכן עד שלא סיימת את המשפט תפס את כל העניין כולו שהתכוונת אליו וכבר החל להגיב ולהשיג עליו . למדנותו התלמודית שימשה לו בסיס איתן לעיסוקיו המדעיים הרבים' החל בפרשנות המקרא וכלה בעיוניו בספרות העברית החדשה' אולם כל ימיו שאף למצוא בחומר התלמודי שיטה וסדר לחקר תולדות ישראל בימי המשנה והתלמוד . ואולם אם כי נגע בחומר זה כשתיכנן את מיבנה החלק הדן בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד שבמפעלו ההיסטורי 'ישראל בארצו / הרי בפועל ממש נפנה לכך רק

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר