|
|
עמוד:10
הפנססמה מענ"נת רק את הסוב"קט שמכונן דרכה . על כן היא מן הצד של הפר 0 יקולריות - היחידאיות , ולא מן הצד של האוניברסליות . היא זו אשר מתארת את היחסים הבלתי אפשריים של הסוב"קס עם האובייקט - סיבת האיוו 1 שלו . היא תרחיש ( סצנריו ) אשר מממש את האיוו 1 של הסובייקט ככזה , לא במובן של סיפוקו אלא במובן של מימושו באיווי . הסובייקט כמתאווה - דבר זה מניח הבדל רדיקלי בין הייעוץ הארגוני בפרספקטיבה המוצעת כאן לבין מה שמשתמע מן הפרקטיקות ה"עוציות אשר מגיעות מן הצד של הפסיכולוגיה ואשר מכוונות אל הסיפוק , אל שביעות הרצון ואל ההנעה ( המוטיבציה ;( אלה אשר יערן להשיג סובייקט מסופק אך רדום . זוהי הנקודה שאליה חותרת , במקרה הטוב , המחשבה על מה שקרוי "משאבי אנוש" בארגונים המודרניים . הסיפוק הזה הוא אבדן האיוו' ככזה , אבדן אשר מנפיק הנפקה נוספת בבורסה של הסובייקטים הארגוניים . אם נסתפק במטפורה של השינה , אפשר לומר שהסיפוק הזה הוא מה שמשיג סובייקטים מציאותיים אך ישנים , בעוד שהאיווי מכונן סובייקטים חולמים אך ערים . על-פי החלוקה שחילקתי בראשית הדברים אפשר לומר שכל מה שמופיע מן הצד של המושגים "מוטיבציה" ויישביעות רצון" שייך לאותה "מציאות" אשר נתפסת במבט הישר , כלומר , נתפסת ; "בית'קט"אוב'כי ואילו מה שמופיע מן הצד של האיוו , 1 הפנטסמה והאובייקט שייך לאותה מציאות שנייה , אשר נתפסת במבט מן הצד , המבט המעונ"ן . מה שאנו יכולים להוסיף עתה לגבי היחסים בין שתי המציאויות הללו מתייחס להתניה המיוחדת של המציאות האחת ביחס לאחרת , ובמילים אחרות - וכאן ניתן לצטט את לאקאן - "השדה של המציאות ( המציאות הראשונה לענייננו ) נשען על חיסור ( extraction ) האובייקט / HJJJU , n"j e / n nwyvnj a אותה המציאות של האיווי , ( אשר יחד עם זאת ממסגר אותו" . ( Lacan , 1996 . p . 485 ) זאת אומרת , ההחסרה של האובייקט הזה כממשי היא תנאי לייצוג המציאות ( הראשונה . ( כלומר , בדיוק מן הסיבה שהאובייקט a מוצא אל מחוץ לשרה על המציאות ( הראשונה ) הוא ממסגר אותו . זיאק אלאן מילר משרטט את הציור הבא , הממחיש את הטענה הזאת : אם נוציא מן המשטח של התמונה את החתיכה המיוצגת באמצעות הריבוע הפנימי המקווקו נשיג מסגרת - מסגרת לחור אבל גם מסגרת למשטח שמחוצה לו . מסגרת כזאת נוצרת על-ידי ( Miller , 1984 )
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|