מבוא

עמוד:11

מבוא ו . בראשית עלה במחשבה לערוך לקסיקון מוער של מונחים המשמשים בשדות החיוב 1 והקניין של ההלכה היהודית . תחילתו של לקסיקון כזה היתה במחקרי "על הערב ועל כמה 2 מונחים אחרים של התחייבות , " ובו עסקתי במשמעותם המשפטית של כמה מונחים המציינים פעולות משפטיות ומוסדות משפטיים שמתחום דיני ההתחייבות , וביחסה של המשמעות המשפטית אל המשמעות המילונית של אותם מונחים . בשלוש קבוצות של לשונות כאלה דנתי שם : לשונות המציינות את היות המתחייב "תחליף ;" לשונות של תנועה ושל כריתה בקשר עם התחייבות ; ולשונות של דיבור כהתחייבות . כדרך אדם המצוי בין העצים המרובים , לא נתתי אותה שעה את דעתי לכך שכל שלוש הקבוצות הללו יכולות להיכלל במשמעות היסוד האחת של כריתה והבדלה . צד שווה זה שבכולן החל להצטייר 3 בברור עם הצטרפותם של מונחים משפטיים נוספים אל מעגל הדיון והמחקר . הראיות המפורטות לכך מצויות בין ערכיו של לקסיקון זה , והן מכוונות להבליט פן זה של משמעות ואת המסקנות העולות ממנו . . 2 בנוגע לעצם הדבר שמונחי ההתחייבות , ההסכם והברית שבלשון העברית מצוינים כולם בלשונות של כריתה וחיתוך , יש לשים לב להערתו של פרופ' ח ' תדמור : חייבים אנו לתת את הדעת לעצם מהותו של המונח העברי "כרת ברית . " מונח זה מקביל , כפי שצויין לעתים קרובות , ל"גזר עדן " בארמית ול"כרת אלה " בפיניקית ... לשלושתם משותפת התפישה כי ברית או שבועה , "נכרתת" , "נגזרת" בניגוד לעולם המיסופוטמי והחתי , שבו ברית ... "נקשרת" נמצא אפוא שהלשון "כרת ברית" הוא בבחינת איסוגלוסה שמית מערבית , המשקפת עולם מושגים ונוהג השונים מזה המיסופוטמי חתי , אשר בו הבריתות "נקשרות " "מוטלות , " וכיו"ב , אך לעולם אינן 4 " נגזרות " ו"נכרתות . " יש להודות , כמובן , שהדעת נותנת שברית והסכם "ייקשרו" ולא "ייחתכו , " ועל כן אין די שנאמר ש " כריתת ברית " "משקפת עולם מושגים ונוהג השונים מזה , "המיסופוטמי חתי אלא יש צורך בהנהרתו של עולם מושגים שונה ומשונה זה . לכאורה , אין דרך נוחה להבין את הברית כמנתקת ולא כמחברת . דומה שכלליותה של התופעה שלפיה כל המונחים המציינים ברית הנידונים להלן - ועוד נראה שהכלל רחב ומקיף יותר - משמעותם הפרדה והבדלה , יש בה כדי ללמד שההבדל אינו בתפיסתה של הברית בעיני דוברי השפות השמיות המערביות , אלא בצורך להגדיר את התקשרותם של הבאים בברית זה עם זה על ידי ציון התנתקותם מן האחרים , ממי שאינם

מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון לחקר המשפט העברי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר