|
|
עמוד:13
עמיטל היא תגובה דתית ראשונית , הן בצורתה היהודית-דתית הקלסית , והן במובן נוסף : אין בה שלוות נפש של פרספקטיבה הנוצרת מתוך ריחוק של שנים רבות . יש בה נגיעה בממשות שמתוכה נשאלות השאלות . יש בה ממה שאמר אי שביד על הוגי דעות שהיו תחת הכיבוש הנאצי : היה בהם דבר מה שאולי עולה בחשיבותו גם על דיסציפלינה וגם על פרספקטיבה , דבר מה שבלעדיו באמת אי אפשר להגיע להבנה יסודית של נושא מסוג זה : התובנה האמפתית הנוגעת בממשותן של התנהגויות והתנסויות אנושיות ... הנגיעה בממשות שמתוכה נשאלו השאלות וקבלו מענה לשעתן . לפני שניגש לגוף הדברים , ברצוני להודות לכמה חברים , שקראו את החיבור בגרסאות שונות שלו . עידודם ועצתם הטובה משוכים על פני הדברים שנדפסו ושלא נדפסו . יוחנן ברויאר , יוסי טרנר ודני סטטמן קראו יותר מגרסה אחת , ולא חסכו ממני את טובם . הרב חיים בורגנסקי , אביהו רונן ומרים שפירא ליוו את החיבור מראשיתו - וטוב אחרית דבר מראשיתו . חיים נבון ליווה את אחרית הדברים , באורך רוח ובטוב עין - טוב עין הוא ןב י רך . תודה ! ותודה לך , שרהל'ה , אשתי , על כל הטוב . המטען הרעיוני . התובנה המופקת מתוך ההתמודדות הדתית הזו , אפשר שתונח לפתחם של המעיינים עיון פילוסופי . . 21 שם , עמ' . 18-17 עוד כותב שם שביד : "אלה שהגיעו אל התוכנות הללו הביאון לידי ביטוי מתוך הרגשת נחיצות מוחלטת , שהיא עצמה הייתה מעוגנת באמפתיה חזקה , ועל כן מסוגלים היו ... להתבטא בצורה ישירה , בהירה ועניינית , ופטורה מעכבות רבות שבעלי פרספקטיבה היסטורית רחבה נתקלים בהן על כל צעד ושעל " ... ( שם . (
|
|