|
|
עמוד:11
להבנת דברי הרב קוק עצמו : בהרצאה על משמעותה של משנת הרב קוק לדורנו , העלה הרב עמיטל תמיהה : "כלום אפשר בכלל לדבר על משמעותם של דברים שנכתבו במרחק איכותי כה גדול . " ? כל ניסיון לבחון את משמעותה של משנת הרב קוק לדורנו צריך להיבחן מחדש דרך המסננת של השואה , שאיש לא חזה אותה בימיו . הרב עמיטל מצוי בתוך עולמה של הציונות הדתית ; ממנה הוא יוצא , ואליה הוא בא . כך במקומות ובזמנים שהוא נושא את דברה , וכך גם במקומות ובזמנים שהוא יוצא כנגדה . השואה הביאה אותו לבחינה של עמדות שרווחו בחוגי הציונות הדתית . פעמים רבות נראים דבריו כתגובה מאוחרת לזיכרון השואה ; תגובה שכאילו הושהתה , בשלה , ונעורה לאחר זמן , לאור אירועים שהתרחשו ברבות השנים . תמונת ההיסטוריה הרווחת בהגות הציונות הדתית היא תמונה של אל המתגלה בקורות העתים , שסימני הפעילות הישירה שלו בהיסטוריה ניתנים לזיהוי ולחשיפה , ואשר ניתן להצביע על מגמת פניו על ידי פרשנות המאורעות . בעניין זה היה הרב עמיטל אחד ממורי הדרך של הציונות הדתית . להלן נטען שזיכרון השואה השפיע על תפיסתו של הרב עמיטל בשאלה זו . נושא אחר שייבחן להלן הוא ההסבר התאולוגי ליחס שבין הקמת מדינת ישראל לבין השואה . עם ההודאה לה' על הקמת המדינה , הקפיד הרב עמיטל לדחות שוב ושוב , ללא לאות , כל קשר תאולוגי בין השואה להקמת המדינה . כל קשר כזה נתפס בעיני הרב עמיטל כ'חילול . 'השם עמדתו של הרב עמיטל בעניין זה הייתה שונה מלכתחילה מעמדתם של יא , תשנ"ח , עמ' . 117 על פי שיחה שנאמרה בחנוכה תשנ"ז . להלן נצטט גם מתוך תמליל השיחה . ([ . 17 הרב י' עמיטל , 'משמעותה של משנת הרב קוק , 'לדורנו בתוך : ב' איש שלום וש' רוזנברג ( עורכים , ( יובל אורות , ירושלים , 1985 עמ' . 334 עוד נשוב בהמשך לעניין זה . . 18 אין מקום במסגרת זו לנסח הגדרה ממצה בנוגע להיבטים אידאולוגיים , תאולוגיים או סוציולוגיים של 'הציונות , 'הדתית להגדיר מי הם מורי הדרך שלה , או לסקור את עמדותיהם בנושאים הנידונים כאן . ניסיון לתיחום אידאולוגי ותאולוגי של הציונות הדתית נעשה לאחרונה על ידי ד' שוורץ , אמונה על פרשת דרכים , תל אביב תשנ"ו ; הנ"ל , ארץ הממשות והדמיון , תל אביב תשנ"ז ; הנ"ל , הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות , תל אביב תשנ"ט ; הנ"ל , אתגר ומשבר בחוג הרב קוק , תל אביב תשס"א . במאמרו 'דרכים בחקר ההגות הציונית , 'דתית בתוך : נ' אילן ( עורך , ( עין טובה : דו שיח ופולמוס בתרבות ישראל , תל אביב תשנ"ט , עמ' 564 ואילך , התייחס שוורץ לחלק מהדיון שהתעורר בעקבות ספריו .
|
|