פתח דבר

עמוד:יא

פתח דבר הפולמוס שנערך בין דוד בן גוריון והאינטלקטואלים בשנות החמישים ובראשית שנות השישים בנושא המשיחיות היה אחד החשובים והעמוקים בהיסטוריה האינטלקטואלית הישראלית . מטרת החיבור שלפנינו להביא לפני הקורא בצורה שיטתית לראשונה את רשימותיו של בן גוריון , אמירותיו , נאומיו והתכתבויותיו בסוגיית המשיחיות תוך כדי פירושם מחדש בהקשר מחקרי עדכני של תאולוגיה פוליטית . בן גוריון בחר ללבן את עניין המשיחיות החילונית עם אינטלקטואלים , סופרים , פילוסופים , היסטוריונים ואנשי מדע . הוא דיבר עמם בגובה העיניים והם השיבו לו בסערה . התוצאה היא שיח ציבורי מרתק שלא רבים נודעו כמותו מאז . לספר ארבעה חלקים . בחלק הראשון אעקוב בקצרה אחר גלגוליה של המשיחיות החילונית ואפרט את הגנאלוגיה של מושג המשיחיות בכתביו . אוכיח שחזונו המשיחי לא נולד בראשית שנות החמישים ואחשוף את שורשיו העמוקים בביוגרפיה של בן גוריון . בחלק השני שלושה סימפוזיונים שקיים בן גוריון בין השנים 1961-1949 עם סופרים , אינטלקטואלים ואנשי מדע ורוח , שעסקו בסוגיות החל בקליטת העלייה הגדולה וכלה בוויכוח על . 'הפרשה' החזון המשיחי , על משמעויותיו והשלכותיו , עובר כחוט השני בכל הסימפוזיונים וההרצאות . שיח ציבורי זה נחשף עתה במלואו לקורא הישראלי . בחלק השלישי הדיאלוג על המשיחיות החילונית שהתקיים בין בן גוריון לשישה אינטלקטואלים ישראלים מרכזיים - מרדכי מרטין בובר , עקיבא ארנסט סימון , נתן רוטנשטרייך , יעקב טלמון , שלמה אבינרי וברוך קורצווייל . בחלק הרביעי , הנספח , שש פרשנויות שונות לגלגוליו של הרעיון המשיחי ביהדות , בציונות ובישראליות , פרי עטם של צבי ורבלובסקי , יוסף קלוזנר , יהושע אריאלי , רבקה ש"ץ , אוריאל טל ויעקב כ"ץ . המאמרים המקובצים לראשונה בשער זה מעניקים פרספקטיבה נאותה לאידאה המשיחית ועומדים על השלכותיה . בארבעת חלקי הספר לא ביקשתי לסכם את דברי המשתתפים אלא להביאם כמות שהם כדי שהקורא ישפוט בעצמו . המסקנה מקריאת הטקסטים היא בנלית , אך יש לחזור עליה : צדיק באמונתו יחיה . יש כאלה שמניעה אותם מה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא