הקדמה

עמוד:9

נושא השיחה הבאה הוא העם היהודי בישראל ובגולה . אברהם בורג חושש מפני פילוג אפשרי בעם היהודי - לעם יהורי ישראלי ולעם יהורי אמריקני . פרופ' ליבוביץ קובע ששני הפלגים גם יחד נעדרים תוכן לאומי מסוים , והשאלה העומדת על הפרק היא אפוא המשך קיומו של העם היהודי באשר הוא כיחידה לאומית בכלל . בשיחה האחרונה - "מדינת ישראל לאן " - מראה אריה נאור כיצד עסוקה המערכת השלטונית והניהולית של מדינת ישראל בפתרון מצבי משבר רצופים , כלומר בטיפול מתמיד בעניינים דחופים , תוך שהיא מזניחה עניינים חשובים ומהותיים , כגון : טיפול בהשלכות מצבה הביטחוני המתמשך של ישראל על החברה הישראלית ; בעיית ערביי ישראל ; ובעיות הנגזרות מן הסתירה הפנימית במערכת הערכים הלאומית , שהוא מתאר אותה כמשולש שקדקודיו הם שטחים-דמוקרטיה-מדינה יהודית - וכל צירוף של שניים מהם עומד בסתירה לשלישי . בסיכומו מדגיש פרופ' ליבוביץ לא רק את בעיית הישרדותה של המדינה מחמת הסכנות הפוליטיות שהצביע עליהן נאור , אלא קובע שעיקר הסכנה הוא בהיות מדינת ישראל "מנגנון של עוצמה ושלטון על אוכלוסייה שהיא ערב רב חסר תוכן לאומי ; "משותף ושוב : שאלת דמותה של מדינת ישראל קשורה , לדידו , בשאלת זהותו הנוכחית והעתירית של העם היהודי . העם היהודי הוא עם במשבר , קובע פרופ' ליבוביץ . מאז המאה התשע עשרה , עם תהליך החילון ונטישת אורח החיים הדתי , המבטא קבלת עול תורה ומצוות , נוצר קרע בין ה " יהודיות " ל"יהדות , " והוא הולך ומעמיק מאז . אי אפשר להצביע היום על תוכן ערכי בחיי הרוח או המעשה המבטא את הלאומיות היהודית . ואם כך , נשאלת השאלה האם עדיין קיים עם יהודי , מעבר לעובדה שבכמה מיליוני בני אדם , בין בארץ ובין בגולה , קיימות התודעה או התחושה שהם יהודים . שאלה נוקבת זו , שחזרה ועלתה מכל הדיונים בסדרת ההרצאות הזאת , נשארת , לדבריו של פרופ' ליבוביץ , ב"צריך . "עיון כאמור , הספר מתבסס על סדרת הרצאות שנישאו בפני קהל והוקלטו . אף על פי שהדברים שוכתבו ונערכו לצורך הבאתם בספר , נשמר בהם במידת מה הסגנון החופשי המאפיין הרצאה שבעל פה , ובכלל זה חזרות ו"גלישות" לעניינים החורגים במקצת מן הנושא הנידון . במקומות שהריון תורם להארת הדברים נכללו בספר שאלות של הקהל ותשובותיו של פרופ' ליבוביץ .

כתר הוצאה לאור

ספרית שורשים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר