הקדמה

עמוד:12

לרוחות הלאומיות שנשבו בקרב חלקים רחבים בציבור הערבי - תומכי הקומוניסטים , אלארד ואחרים . במקביל למינויים ברמה הארצית , מינו השלטונות ברמה המקומית מוח'תארים על בסיס מידת תמיכתם במדיניות הממשלה ונכונותם לשתף פעולה . משום כך ניסו גורמי הביטחון בכל כוחם למנוע הקמת מועצות מקומיות נבחרות בכפרים הערביים בארץ . כאשר לא היה מנוס חוקי מהקמת מועצות כאלה , תימרנו גורמי הביטחון - באמצעות הוועדות המרחביות לענייני ערבים - את החברים במועצות והשפיעו על החלטותיהם . מסמכים מרתקים השופכים אור על המניפולציות של השב"כ במועצות מקומיות מובאים כאן לראשונה . השליטה על הייצוג הפוליטי , הארצי והמקומי , של הערבים בישראל היתה רק חלק מהסיפור , ליתר דיוק , המימד החיצוני שלו . במוקד עמד המאבק על עיצובן של התודעה והזהות של הערבים בישראל . כלומר - כיצד יתפסו עצמם הערבים בישראל . זוהי שאלת מפתח כיוון שהיא נוגעת בערכים , ברגשות ובהתנהלות בפועל של כל פרט ופרט בקהילה . האם יחוש שייכות של אמת למדינה היהודית ויראה עצמו ישראלי ? האם יחוש התנגדות בסיסית כלפי המדינה ויסרב לאמץ את הזהות הזו ? האם יקבל אותה בלית ברירה ותוך מחאה ? האם ימצא לנכון לשתף פעולה עם מוסדותיה ? האם יבחר לקיים קשר עם מדינות אויב ולסייע לפגוע בה ? האם ייאבק מבית על שינוי אופיה של המדינה ? האם יימנע מכל עיסוק בפוליטיקה ? התשובות לכל השאלות הללו טמונות בדרך שבה מתעצבת התודעה של האזרחים במדינה , ולכן אין להתפלא שזה היה שדה עימות מרכזי בין תפיסות שונות , הן בתוך החברה הערבית בישראל והן בין זרמים בה לבין המדינה . נשוב ונזכיר : כדי להבין את מקורם של הלכי הנפש הסותרים הללו יש לזכור שהערבים שהפכו לאזרחי ישראל היו חלק מהעם הערבי פלסטיני , שהתגבש סביב ההתנגדות לציונות . לאחר קום

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא