הקדמה

עמוד:9

היתה מכה קשה . קודם היו השנים בלעדיו , אחר כך החזירו אותו — ועכשיו שוב לקחו לנו אותו . איש לא הסביר לי מדוע אסרו אותו . הילדים בכיתה אמרו שהוא רוצח . אמא אמרה לי לא לשים לב למה שהם אומרים " . מפעם לפעם הורשתה הגברת הופה להביא את בניה לביקורים קצרים אצל אביהם בבית הסוהר . על הסיבות שהביאוהו לשם לא דובר מעולם . רק במיקרה , באחד משיעורי ההיסטוריה , נודע ליירג הופה כי אביו הוא פושע מלחמה . הוא היה אז כבן 16 או . 17 המורה העירה משהו על מחנות הריכוז , והסתכלה בו מהצד ; התלמידים התלחשו . מכאן ואילך החל לחפש ספרים על תולדות המשטר הנאצי , מלחמת העולם השניה ורצח היהודים ; הוא קרא כל מה שמצא . כך נודע לו על תפקידו של אביו . באחד הספרים נתקל בשמו של הרמן בךנובסקי , מפקד מחנה הריכוז סאכסנהאוזן . הוא זיהה את השם מייד : ברנובסקי היה סבו . הוא לא התקשה לשחזר את הקשר . אביו , קצין צעיר בס"ס . נשא לאשה את בתו של קצין ס"ס אחר , מבוגר ממנו ואולי מפקדו , הרמן ברנוכסקי . סבתא ברנובסקי עוד היתה אז בחיים , אבל הוא לא העז לשאול אותה על סאכסנהאוזן . הנושא היה בבחינת טאבו בבית . סבא , כך לימדו אותו להאמין , נפל בחזית המזרחית . רק פעם אחת אזר אומץ ושאל על כך את אימו . היא יעצה לו לשכוח כל מה שקרא . ב 962 ו שוחרר פאול ורנר הופה מכילאו ומצא לו מישרה כפקיד זוטר בחברת ביטוח בעיר בוכים שבחבל הרוהר . בנו יירג היה כבר בן , 21 סטודנט בטכניון של ברליךהמערבית . "מייד לאחר ששוחרר מהכלא ביקשתי מאבי שישוחח איתי על מעשיו במלחמת העולם השניה . חשבתי שיש לי זכות לשמוע ממנו הסבר . לא דרשתי דין וחשבון ולא באתי לשפוט אותו על מה שעשה . קיוויתי רק שיעזור לי להבין את העניין . רק להבין . הרגשתי שרק שיחה גלויה , ואפילו תהיה זו שיחה כואבת , תוכל לשחרר אותי מהמועקה שליוותה אותי כל השנים ההן " . הופה הירבה לדבר על תקופת המלחמה , מדי פעם גם התראה עם חבריו לנשק , להעלות זיכרונות מימי העבר . על תפקידו כמפקד מחנה הריכוז — סירב לדבר . בנו לא יבין אותו ממילא , טען ; גרמניה המערבית כולה אינה מבינה , כיוון שעוד מוקדם לדבר על כך . אבל יום יבוא , הבטיח הופה לבנו , כאשר ייצא לגימלאות ויתפנה , יכתוב ספר , כפי שעשה רודולף הס , מפקד מחנה אושוויץ , ואז יידע העולם כי הוא , הופה , לא עשה אלא את המוטל עליו . בנו לא השתכנע . העניין הוסיף להטרידו ללא הפסק . באחת מחופשות הטרימסטר נסע לפולין וביקר בשטח מחנה הריכוז שטוטהוף , שהיה בינתיים לאתר זיכרון רשמי . הביקור היכה אותו בהלם , למרות כל מה שידע כבר על זוועות הנאצים . בין התמונות שהוצגו במוזיאון זיהה את תמונתו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא