הקדמה האח מרסל־ז'אק דיבואה: הנוצרי משורר ציון

עמוד:13

ונארד , אשר שלושה דורות דומיניקנים מפרידים ביניהם . יש בכך כדי להעיד על מתת הידידות אשר האחים הדרשנים חולקים עם אביהם המייסד רומיניקוס . ( 1221-1170 ) ועוד . דיבואה וונארד , השונים כל כך זה מזה , מלמדים על ייחודו של המסדר הדומיניקני , אשר איננו מעלים את תווי פניהם האישיים של בניו כשהוא רותם אותם למפעל המשותף , אלא אף מעמיק אותם . תיאורו החד של ונארד , המפרט את קשיי היומיום הנערמים על דרכם של מי שאינם יהודים בישראל , ובפרט הניתוח המעמיק שהוא מנתח את הסתירות שבלב השיח היהודי נוצרי , חיוניים לכל מי שמבקש לעמוד על אומץ הלב ועל מקוריות החשיבה שאפשרו לדיבואה לשמר את הערך התיאולוגי המובהק שמצא בחייו בישראל ולכל שמבקש לעמוד אל נכון על השינוי שחל בעמדתו ( מתוך הבחנה בין הפן הפוליטי מדינת ישראל ובין הפן התיאולוגי שממנו נבע הערך המתמיד שייחס דיבואה לחייו בישראל . ( את הפסקאות הבאות נייחד למעט מהקשיים הקיומיים שוונארד מציין בחלק הראשון של מאמרו ולבעיות התיאולוגיות המרכזיות שהוא דן בהן בחלקו השני . בחיי היומיום בבית הספר המקראי עמד ונארד על המכשולים ששלטונות ישראל עורמים על דרכם של נוצרים המבקשים לחיות בישראל : תלמידי בית הספר המקראי ומוריו מתקשים לקבל אישורי כניסה לארץ , חברי הקהילות הנוצריות אינם רשאים לעבוד לפרנסתם , והמסים הכבדים המוטלים על הקהילות מכבידים עליהן . למוסדות הכנסייה אין מעמד משפטי עצמאי במדינת ישראל , וונארד עומד על ההשלכות שיש למצב הזה כל אימת שמתגלעות ביניהם מחלוקות בנושאי קרקעות ורישיונות בנייה . כמו כן הוא עמד על החירות שנוטלת לעצמה המדינה להתערב בחיי הקהילות הנוצריות ולהשפיע על יחסי הכוח שבין ראשיהן ואף על עצם מינוים , ובייחוד בכל הנוגע לקהילה הנוצרית דוברת העברית , והכול באופן שיש בו כדי לפלג את הכנסייה הקתולית המקומית , אשר העומד בראשה הוא פלסטיני המשמיע את קולו ברמה . ולבסוף , מאחר שוונארד עשה את שנותיו הראשונות בישראל בעת האינתיפאדה השנייה , הוא עמד על השבר האנושי , התרבותי והכלכלי שהכיבוש גורם בשטחים שמלאו מאחזים והתנחלויות . ונארד עובר אפוא לעיון קפדני במגוון הקשיים התיאולוגיים העומדים לפני הקתולי החי בישראל ומדגיש את השאלה המרכזית שהותירה ועידת הוותיקן השנייה ( זו שבעקבותיה נשלח ריבואה לישראל ) בלא תשובה : מהו שעליו מדברים מסמכי הכנסייה כשהם מדגישים את שורשינו המשותפים עם ישראל או בעת שהם מזמינים להכיר ולאהוב את היהדות הבתר תנ"כית ? היכן העם הנבחר אשר הנוצרים הם יורשיו ואחיו הצעירים ? מי הם "אחינו ? "הבכורים אלו שבפזורה ? אלו שבישראל ? ( החלק הלועזי , עמ' . ( 67 שאלה זו מדגישה את עיקר הוויכוח שלא תם בשאלת "מיהו יהודי" ובשאלת אופייה הדתי של המדינה , שאלה שמקורה בישראל ושפוגעת בכנסייה הקתולית כשהיא

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר