א

א

מתוך:  > בשבי האוטופיה > א

עמוד:11

א כמעט שאין משורר עברי מהמשוררים שפעלו בארץ ישראל שבין שתי המלחמות שלא כתב על המשיחיות . אורי צבי גרינברג , אביגדור המאירי , אברהם שלונסקי , יצחק למדן , דוד שמעונוביץ , אבות ישורון , יצחק עוגן , יהודה קרני , עזרא זוסמן , יונתן רטוש , יוכבד בת מרים , ש . שלום , וגם , כפי שיבואר להלן , נתן אלתרמן — כולם עסקו , איש איש בדרכו , בשאלה המשיחית . ייצוג המשיחיות בשירה העברית הארצישראלית לא נוצר בחלל ריק . בין התחושות והדחפים המשיחיים שליוו , בגלוי או בסמוי , את המעשה והיומיום הציוניים בארץ ישראל לבין דרכי הייצוג שלהם בשירה נרקמו במשך שנים קשרים מורכבים , ובמידה מסוימת סדורים וקבועים . לעתים הגיעו הדברים כדי כך שחלקים בולטים בשירה העברית הארצישראלית של שנות העשרים והשלושים אף התגבשו למעין פרקטיקה של הבאת העידן המשיחי , פרקטיקה שהציגה את עצמה כהתמודדות חילונית עם הפערים בין עוצמות של חזון לאומי , חגיגי ורם , לבין מימושו במציאות קונקרטית קשה ואף אפורה . הציונות , כמו תנועות מהפכניות ותנועות שחרור לאומיות אחרות , ספגה לתוכה דגמים של משיחיות חילונית ( קולת תשמ"ד , ; 431-419 אלמוג תשמ"ד , ; 438-433 שפירא תשמ"ח , . ( 22-11 אינטרפרטציות דתיות של תהליכים היסטוריים שימשו בה כמסגרת סמנטית לתיאורים היסטוריים , שממירים את ההסתמכות על ההשגחה האלוהית בהסתמכות על מרצם ותעוזתם של בני אנוש . במקום להכפיף את תכלית מעשיו של האדם לתכנית אלוהית הוצבו במרכז האדם הפועל והתנועה

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר