|
|
עמוד:8
האם ניתן למצוא קווי אישיות וסגנון מחשבתי אופייניים לאנשי בית שמאי ? האם התפיסה השמאית חלפה מן העולם עם סיום תקופתו של בית שמאי , או שהאופי והפילוסופיה השמאית נתנו אותותיהם בעולם ההלכה גם בתקופות מאוחרות יותר ? האם בית שמאי ובית הלל הם תופעות הלכתיות היסטוריות בלבד , או שאולי מדובר גם בסגנונות אישיות וקווי מחשבה שהדהוד שלהם נוכל למצוא גם בתקופתנו , ואולי אף בעצמנו ? בספר זה מוצע ניתוח חדשני וביךתחומי של ספרות חז"ל המתייחסת לאנשי בית שמאי . עמדתם ההלכתית רעיונית של השמאים מוצגת בזיקה לידע פסיכולוגי נרחב , החל מספרות באוריינטציה פסיכו דינמית משנות השישים של המאה הקודמת וכלה במחקרים בני זמננו מתחום חקר המוח . באופן זה נחשפים ממדי האישיות ודפוסי החשיבה של הדמות השמאית מתוך עמדה פרשנית , המודעת לפער שבין כותב הטקסט לפרשן , מחד , אך מניחה את קיומם של גבולות לגיטימיים על פיהם יש לפרש את הטקסט , מאידך . העמדה השמאית נבחנת בספר תוך הנגדתה , בדרך כלל , לזו של בית הלל , מתוך נקודות מבט מגוונות , המקיפות את הסוגיות המרכזיות שהיוו ועודן מהוות סוגיות יסוד מבחינת הפרט והכלל : השאיפה למצוינות ומיצוי עצמי תוך התמודדות עם חולשות אנושיות , מעמדו של האדם ביחס לאל , מערכת היחסים שבין האדם לסביבתו ( כולל בת זוגו , ילדיו וחבריו , ( היחס ל"אחר" שבחברה ( כדוגמת הגר ) ועוד . לראשונה בחקר ספרות חז"ל , נחשף לעומק הממד האישיותי של אסכולה הלכתית מובחנת , ומתוארת הזיקה העמוקה שבין ממדים פסיכולוגיים , עמדות אידיאולוגיות פילוסופיות ותיאוריה משפטית , הלכה למעשה . בכך מתאפשר לקורא - הן הבקיא בספרות חז"ל והן זה שאינו מורגל בקריאת טקסטים הלכתיים - מפגש בלתי אמצעי עם אסכולות יסוד בתרבות היהודית , במספר רבדים : כבני אדם , כחכמי הלכה ואנשי משפט , וכמבשרי זרם רעיוני . במקביל , נעשה ניסיון להמחיש ולהנגיש את הרבדים הנפשיים
|
|