|
|
עמוד:11
ומידיים עם חוג חברים שחלק מהם לא פגש מעולם , ומתאפשר לו לחלוק עמם חומרים בתחומי עניין משותפים המרתקים אותו . דור זה אינו זקוק לארגון ממסדי של בני דור הטרום-רשת כדי לספק את הצרכים הבין-אישיים כמו גם האישיים . הוא חווה זאת ללא כל תלות במערכת החינוך המדשדשת בפרדיגמת טרום-רשת , המתחבטת בתאוריות ובציפיות לא יישומיות . עבורו למידה חדשנית ואף מהפכנית היא פעולה של שגרה - כמו שימוש בדיון מקוון , איתור מידע לצורך אישי , שימוש במסרים מידיים ברשת ובסלולר ושיתוף חומרים דיגיטליים . נמצא אפוא שאם ברצוננו להפעיל את דור הרשת בפעילויות למידה שאינה בשיטות האקדמיה של פיתגורס או בחברותא של סוקרטס - כפי שבית הספר פועל למעשה עד היום - יש להביא את פעילות הלמידה לסביבה הטבעית של הלומדים , כלומר לסביבה מקוונת . מהלך זה אינו בהכרח מעיד על תרומתה של הרשת להתפתחות קוגניטיבית של הלומד ועל הערך המוסף ללמידה או על ההתפתחות ההתנהגותית-חברתית של הלומד . מדד כמותי לגודל האתגר במחקרים מדידים של המכון האמריקני National Center for Education - Statistic ( 2002 ) שנערכו לאורך שני עשורים ובדקו את הרלוונטיות והנחיצות של בית הספר בעיני הלומד , הפרט , וכלל החברה - נמצא שבית הספר הופך פחות ופחות רלוונטי . אין פלא שהתחליפים לבית הספר המסורתי צצים כפטריות אחרי הגשם , למגינת לבה של מערכת החינוך , ותופסים מקום גדל והולך .
|
|