|
|
עמוד:13
גס סקדונלד ' ס הוא סוג של אקזוטיקה ראיון עם אוצר הביינאלה החמישית בליון Partage d ' exotismes ז'אן הובר-נזרטן רחל סוקמן מה היה התקציב הכולל של הביינאלה בליון ? 28 , 000 מיליון פרנק , שזה 4 מיליון דולר . זה לא תקציב גדול . איך הסתדרת ? בהשוואה La Boutee ^ באביניון , שם התקציב היה כפול , זה תקציב סביר לחלוטין , או אולי יהיה מדויק יותר לומר , תקציב הוגן בהחלט . הסתדרנו . נאלצנו לדחות כמה פרויקטים שהיו יקרים מדי . אחדים מן הפרויקטים היו מסובכים לביצוע ונדרשנו לגייס סיוע מגלריות ולרתום תומכים . האמנים היו מעורבים באופן פעיל בתערוכה ורצו מאוד ליטול בה חלק . זה היה מעניין מאוד מבחינתי , כי זה היה עניין של תשוקה , של יחסים טובים ושל אהבה . יהיו שיאמרו שהעבודות בתערוכה נופלות תחת הקטגוריה "אומנות" ולא . "אמנות" יש לי תשובה פשוטה מאוד : אם אתה שופט את האמנות של ה"אחר" על-פי אמות המידה שלך , לעולם לא יתקיים דיאלוג . כי לכל תרבות יש קונוונציות אמנותיות משלה . הציור נחשב מאוד בגלל ההיסטוריה שלנו וזה בסדר , אבל איך אפשר להגיד שכל מה שאינו מערבי ואינו מה שנקרא "אמנות , "גבוהה הוא בבחינת אומנות גרידא ? הסיבה שמדברים כך היא שהמודרניות התפתחה במקביל לקולוניאליזם , שהיה האידיאולוגיה השלטת במאה . 20-ה בראשית המאה ה-ו , 2 מה נתפס בעיניך כאקזוטי ? האם לא עבר זמנה של תווית מעין זו ? זו תמיד בעיה להגדיר את האקזוטי , כי זה תלוי בנקודת המבט שלך ובמרחק שממנו אתה מתםנן בעמדה . במהותו של דבר , זוהי התבוננות מנקודת מבט תרבותית אחת לעבר אחרת ; לדוגמה , אני עובד כרגע בגרמניה ולא בצרפת וישנם הרבה הבדלים תרבותיים , שאת חלקם ניתן לכנות התנהגויות אקזוטיות . לא הייתי אומר שכל העבודות בתערוכה הן אקזוטיות , אלא שהדיאלוג ויחסי הגומלין ביניהן הם אקזוטיים . ייתכן שההיסטוריה השפיעה על האופן שבו קיבצתי את העבודות לביינאלה הנוכחית . אתה מתכוון לומר שזה לא קשור לאפריקה , לאסיה או למזרח בכלל ? בדיוק . זה קשור בנו , בהבדלים המהותיים הקיימים בין תרבויות . קחי לדוגמה את ז'אנג יואן . כשעבר לגור בניו יורק , הוא סיפר לכמה חברים שמקדתלד'ס בעיניו זה נורא אקזוטי . אז מה שנראה לנו טבעי לחלוטין , כי התרבות שלנו היא התרבות הדומיננטית ונדמה לנו שחוקי ההתנהגות שלנו חלים בכל העולם , נתפש על-ידי אחרים כאקזוטי . אז אתה אומר בעצם , שבמובנים מסוימים אקזוטיקה היא עניין של הגדרה אישית , עניין אינדיווידואלי ? אוצר אחר יכול היה לבחור את אותן עבודות לתערוכה במוזיאון אתנוגרפי , ואז הן היו מתויגות כ"אמנות , "אתנוגרפית בעוד שעכשיו , במסגרת הביינאלה , הן נתפשות כיצירות אמנות עכשוויות ? כן . באשר לאתנוגרפיה , כל אדם בעולם משתייך לקבוצה אתנית כלשהי , אבל לא כל אדם הוא אמן ולא כל חפץ הוא יצירת אמנות . הבעיה היא בשיפוט , שטעון תיקון . זה מדהים שהמערב עדיין אומר : לנו יש אמנות ולכל האחרים יש אומנויות . זו סטיגמה גזענית . יצירת אמנות היא יצירת אמנות , והתערוכה הזו עוסקת בשיתוף האקזוטיקה , כפי שמרמז שמה . איך בחרת את האמנים שהשתתפו בביינאלה ? קשה לומר . מוניתי לשמש כאוצר הביינאלה רק לפני שנתיים , אבל היה לי די זמן לגבש את התערוכה . מאז Magiciens de la terre ראיתי המון תערוכות ופגשתי הרבה אמנים שלא נתקלתי בהם קודם לכן . שוחחתי עם אמנים ועיינתי בכמויות עצומות של מידע שמעולם לא נחשפתי אליו בעבר . אני בטוח ששמת לב כי פרט למקרה אחד , איש מן האמנים בתערוכה הנוכחית לא השתתף Magi ciens de la-2 . terre מכמה אמנים ביקשת ליצור עבודה חדשה לרגל התערוכה ? מעולם לא ביקשתי משום אמן ליצור שום עמדה מיוחדת . חלק מן האמנים הציעו פרויקטים חדשים והגישו אותם , אחרים התעקשו ליצור עבודה חדשה , ואז או שקיבלתי אותה או שדחיתי אותה משיקולים כספיים או אחרים , אבל מעולם לא ביקשתי מהם ליצור שום דבר . תמיד הלכתי עם הרצונות של האמן . בד בבד , ביקשתי מכמה אמנים לשעתק מיצבים שהציגו במקומות אחרים , כמו טוקיו מיצבים שהייתי בטוח כי רק קומץ אנשים מצרפת זכו לראות אותם במקור . בניתי את התערוכה בצורה מדויקת מאוד , וידעתי בדיוק מה הם יעשו . אבל לא עשיתי מה שנהגו אוצרים לעשות לפני 20 שנה . לא נתתי להם יד חופשית . רציתי לדעת בדיוק איזו עמדה עומד להציג כל אמן לפני שאישרתי את השתתפותו בתערוכה , ולכן היה לי קשר כזה עם האמנים . זה היה תענוג גדול לחשוב על דברים ולראות כיצד ניתן לקשר בין דברים שונים , ליצור בתערוכה מעין מארג , מעין רשת של קורים . רשימת האמנים המשתתפים די מפתיעה . אהבתי את העובדה שרבים מן השמות ברשימה אנונימיים למעשה . תודה , אני שמח שאת אומרת את זה , כי זה מה שאני אוהב לעשות . אני מסתובב הרבה , אני רואה תערוכות , אבל זה לא רק עניין של צפייה ; זה נוגע גם לעבודות עצמן ולאופן שבו אתה מגיש אותן לקהל . זה קשור לרצון שלי לחלוק עם הקהל את התגליות שלי . המטבח של ליסה לו , למשל , היה פנטסטי . ראיתי אותו לפני שש שנים במסגרת תערוכה קבוצתית New Museum-3 בניו יורק . אמרתי לעצמי : "אלוהים אדירים , זה , "מדהים והתרגשתי מאוד מן העובדה שיכולתי להציג אותו בראשונה באירופה . רציתי לשתף את הקהל בתגלית שלי . שמחתי מאוד לבוא לכאן , אבל גם התאכזבתי לגלות שלא כללת אף אמן ישראלי בתערוכה . היו כמה אמנים ששקלתי לכלול בתערוכה , אבל כמו שאת יודעת , מתחילים לעבוד עם 200 אמנים ובסופו של דבר חייבים לנפות ולצמצם , וישנם גם שיקולים כלכליים שצריך לקחת בחשבון . ביקרתי בישראל לא מזמן , בביינאלה של ירושלים . איך התרשמת ? לא כל-כך טוב . האם אתה יכול להגדיר מהי אמנות מיצב ? מיצב הוא שילוב וקיבוץ של אובייקטים הטרוגניים על-ידי אמן . חלק מן האובייקטים נוצרים על-ידי האמן , אחרים שאובים מן החיים . כשמצרפים אותם זה לזה , המשמעויות האינדיווידואליות שלהם נכרכות זו בזו ומתמזגות למשמעות אחת משותפת . ^ דו בר אל - אמן , חי ויוצר בתל אביב מיצב כמו ציור וצילום , פיסול ווידיאו ארט - הוא עוד מדיום . כשהעשייה האמנותית צפויה , גם על-ידי אמנים טובים , מילת הקסם "מיצב" לא יכולה להיות עלה תאנה לתערוכה משעממת , או לעבודות פשוט בינוניות . האופנתיות - מצביעה על פרובינציאליות ולא על עדכניות , יד על הדופק , רגישות חדשה , וכמובן על פתיחות . התוצאה לפעמים עצובה - כיצד דברים הופכים להיות אקדמיים מבית מדרש של טעם עכשווי זה או אתר . כיצד הם נעשים כדי לרצות קונסנזוס של טעם . ומה שאקדמי - בדיעבד משעמם ולא נוטל סיכון . הקלישאה על מבחן ההיסטוריה - ועל המהירות שבה מה שאופנתי מתיישן ו נעשה לא רלוונטי — תקפה . גם ריקוד הטוויסט של הדיבור הפרשני על אמנות מתיישן ואפילו לא הופך להיות נוסטלגי . מבחינתי , בבחירה להיות צייר , לבחור בסוג מסוים מאוד של ציור , יש אקט של הליכה לא אופנתית נגד הזרם . יתכן שגם ממקומות ה DEJA" ק £ 7 "VU של המיצב נראה תופעות חדשות ומרתקות . U C 4
|
|