|
|
עמוד:10
למרות התכנים המערערים והביקורתיים - ואולי בזכותם , ובזכות הלשון הבהירה , הדיוק והאמינות של הכתיבה - נכלל "אומת המזון המהיר" במשך שנתיים תמימות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק . "טיימס מאז שראה אור לראשונה ב 2001 הוא נדפס במיליון עותקים ויותר , תורגם לעשרים ואחת שפות , נמכר היטב בכל העולם , עורר גל של כתיבה עיתונאית על רשתות המזון המהיר וזכה אפילו לגרסה קולנועית ( בסרטו העלילתי של ריצ'רד לינקלייטר , שיצא לאקרנים בסוף . ( 2006 אבל העיתונות של שלוסר , שכותב במיטב העיתונים האמריקניים ובהם הירחון האמריקני הוותיק "אטלנטיק , "לי'מנת אינה מבקשת רק לעניין ולבדר , או להצליח במונחים מסחריים . את "אומת המזון המהיר" חותם שלוסר בשאלה מתחום המציאות : מה לעשות ? וכוונתו : כיצד עלינו לפעול כדי להפסיק את הניצול ( של העובדים , של הצרכנים , של המשאבים ) ואת הקלקול ( של המסחר , של היחסים החברתיים ) ואת הדלדול ( של התרבות , של החוויה האנושית , ( שכרוכים בתעשיית המזון המהיר . הוא קובע : "אין איש בארצות הברית החייב לאכול מזון מהיר . הצעד הראשון לקראת שינוי בעל משמעות הוא הקל מכול : הפסיקו לקנות . "אותו כלומר , שלוסר מבקש גם להשפיע . וזו השאלה שכדאי להתעכב עליה כעת : האם הצליח ? האם "אומת המזון המהיר" הוא ספר משפיע - משנה נורמות , מתקן ערבים ? ואם כן , האם אפשר שתהיה לו השפעה , מרגע שתורגם לעברית , גם על התרבות והחברה בישראל ? דבר או שניים על טיבה החמקמק של ההשפעה העיתונאית אפשר ללמוד מדברי ימיה של יצירה עיתונאית גדולה אחרת , שממנה שאב שלוסר השראה : , "ונגל'הג" מאת אפטון סינקלייר , [ Upton Sinclair ] שפורסם לראשונה בארצות הברית ב . 1906 ספרו של סינקלייר , מעין רומן תיעודי , מגולל את סיפורם של יורגיס רודקוס ואשתו אונה , מהגרים מליטא שעברו להתגורר בשיקגו בעקבות החלום האמריקני . במקום מושבם החדש בארץ המובטחת , הם מנסים לשרוד בתנאים של דלות , עובדים קשה , משקיעים את כל מרצם וחריצותם בניסיון לשפר את מצבם , ומוצאים את עצמם מוכים וחבולים , השכם והערב . דרך עיניהם של זוג המהגרים , פועלים קשי יום , מספר סינקלייר את
|
|