|
|
עמוד:11
הכנסיה הרוסית ( מוסקוביה ) 812 ) מי ) מאחר וזהו המקום הגבוה ביותר במזרח ההר , ממנו קיים שדה ראיה בכיוון לסרטבה - מזרחה , סביר להניח כי מכאן הודלקו המשואות בתקופת בית שני , ולא "מהר המשחה המסורתי" ( סילואן ) הנמוך , והמוסתר על ידי הר הזיתים . ( 16 ) יש סוברים , כי בתקופות קדומות הצביעו כאן על מקום עלית ישו למרומים , בהיותו במקום נישא בדרך לביתניה כפי שמשתמע מלוקאס ( כד : . ( 17 ) ( 50 הר המשחית ( בערבית : בטן אל הואה-הר הרוחות ) 734 ) מי ) זוהי השלוחה הדרומית של הר הזיתים המופרדת ממנו על ידי הכביש היורד ליריחו . בפסגתה אכסניה דומיניקאנית מרום הר הזיתים , א-טור ( כנסית העליה וסביבתה ) מקום זה , הנחשב לפסגת הר הזיתים , נמצא מול הר הבית ומקום המקדש , ומעצם טבעו נודעת לו חשיבות רבה במסורות השונות . נראה כי לכאן מכוונים דברי זכריה כאשר הוא מדבר "על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם" ( זכ י יד : . ( 12 ) ( 4 בשל עצם היותה פסגת הר הזיתים ייחדה לה המסורת הנוצרית מאורעות רבים הקשורים לימיו האחרונים של ישו : זהו מקום העליה למרומים , בסמוך לכאן חרץ ישו את משפטו על ירושלים ( מתי כד ) ולא הרחק מכאן לימד את השליחים ודיבר עימם על אחרית הימים . "אך דוקא העובדה כי מכאן נישקף נוף מרהיב על ירושלים וסמיכותו של המקום לדרך המוליכה לביתניה , וכן העובדה כי במקום נמצאת מערה ( בכנסית הפטר נוסטר ) מעידים על האופי האגדתי המובהק של הזיהוי" ; ( דלמן . ( 13 ) במרום הר הזיתים נמצא הכפר הערבי א-טור , כשם הר הזיתים בכללו בפי הערבים . בני הכפר מאמינים , כי מקור שם ההר בכפרם . אך ידוע , כי הכפר נוסד רק במאה . 15-ה בסמוך למקום מצויים קברי הנביאים , ויש על כן . שיקראו לאזור שממערב לכפר "הנביאים" . ( 14 ) במאה 15-ה מציין פליקס פאברי את החשיבות יוצאת הדופן של : "גליל"ה כאן לפי דבריו , נהגו עולי הרגל להביע את רחשי ליבם ותפילותיהם לארתם המקומות שניבצר מהם לבקר בשל חזקה מוסלמית : מקדש שלמה ( כפת הסלע , ( שער הרחמים , ארמון פילאטוס , ביתו של הורדוס , כנסית סט . אנה ומקומות אחרים . פאברי מציין כי "כל הסליחות והמחילות שיכולנו לקבל במקומות אלו על חטאינו רוכזו במקום זה הנקרא גליל" במקום זה היה אולי מחנה הצבא הרומי שהתמקם על הר הזיתים ( מלחמות ה , ב , ג . ( אין לנו אמנם ידיעות מפורשות שהמחנה הרומאי חנה כאן . אך האחר ויוסיפוס מציין , כי הוא היה מרוחק מירושלים כששה ךיסים ( 1000-כ מי , ( והמרחק מפסגת הר הזיתים לירושלים הוא 750-כ מ ' , סביר להניח , כי המחנה היה בצפון הר הזיתים . ( 10 ) עמק א-סאהירה בין כנסית "וירי גלילאה" וכנסית העליה , עמק הנקרא א-סאהירה ( תקומת הנצח ) במסדרת המוסלמית . פה יתאספו הקמים לתחיה ביום הדין , ולכאן יגיע קצהו של אותו גשר ( א-צראט ) שימתח מהר הבית להר הזיתים ביום הדין . מוקדסי ( 985 ) כותב על עמק זה : ( 11 ) " ג י בל זייתה ( הר הזיתים ) צופה על המסגד הגדול מזרחה מעמק הגיהנום . בפסגתו , מסגד המוקדש לעומר , ששהה כאן מספר ימים משבא לקבל את כניעת העיר . במקום כנסיה ממנה עלה ישו למרומים , ומעבר לשם עמק הנקרא א-סאהירה , אשר נאמר לי בשמו של אבן אבאס , כי זהו מקום תחית המתים . אדמתו לבנה , ומעולם לא נשפך עליה . "דם בימ"הב נדדה המסורת מסיבות לא ידועות לאזור שמצפון מערב לשער הפרחים , מעל למערת ירמיהו , מקום שם משתרע כיום בית העלמין המוסלמי הנקרא אף הוא אסאהירה ( ומכאן באב אל זהירה . ( דרום ההר "האצטבה" ( או "אל - "קעדה מקום הישיבה ) כך נקרא במסורת האזור עליו בנוי כיום המלון אינטרקונטינטל . "האצטבה" היה מרכז רב חשיבות בחיי היהודים בראשית ימ"הב : כאן נערכו חגיגות הושענה רבה . במועד זה נהגו להקיף אזור זה שבע פעמים , בדומה להקפות בהר הבית לשם נאסר על היהודים להכנס באותה תקופה . במקום זה ישב ראש הישיבה , דיבר אל המאמינים וקיבל את תרומותיהם . בחירת המקום קשורה למסורת כי כאן היה " מקום השכינה" לאחר חורבן הבית . ( 13 ) " מקום הישיבה" ( אל קערה בערבית ) קשור למסורת . כי כאן ישבה מרים לנוח שעה שעשתה את דרכה אל הר הזיתים וביתניה . המקום נמצא בגובה 8 ( 0 ) מ ' והוא הנמוך ביותר ברכס הר הזיתים .
|
|