|
|
עמוד:11
אופיה השולט של העיר , הבנויה על שתי גבעות רחבות ממזרח למערב . לאלו ניתן להוסיף את הטראסות ופני השטח המישוריים והגבעיים לסרוגין ( בעיקר מעד צפון ) המזכירים צורת אמפיתיאטרון , והמעניקים לעיר חזות ציורית מאין כמוה . אין תימה , על כן , כי הנוסעים שביקרו בה במשך הדורות , הרעיפו עליה שבחים , שכן הביקור בה ( ובסביבתה ) ענה על ציפיותיהם , נשא אותם אל נופי המקרא ושימש להם מקור השראה יותר מאשר מרבית הערים האחרות . העיר עצמה , עם זאת , הותירה לא אחת רושם עגום ודוחה על המבקר . יש שכינוה לכן , כפר דל , בעל בתים המטים לנפול ש"אינו מהווה אפילו צל ליופיה וגדולתה . "בעבר בניניה של בית לחם בנויים מאבנים רבועות , המעניקים לה רושם של יציבות . למרבית הבתים צורה רבועה וגג שטוח ; בתים רבים הם בעלי שתי קומות , עם גרם מדרגות חיצוני . על חזיתות הבתים , מוצאים לעתים קרובות עיטורים של מוטיבים נוצרים חצובים באבן או עיטורי פרסקו , בעיקר של סט . ג י ורג ' ומרים ותינוקה . תאור של בית אופייני ( בראשית המאה הקודמת , ( נותן בידינו גירמב : " לאחר שחציתי את החצר מלאת הזהמה , נכנסתי לחדר בעל גג מקומר וללא חלונות , שהיה שייך למשפחה אמידה יחסית . האור חדר רק דרך הדלת הפתוחה , שכן הדירה כולה היתה ללא חלונות . הדלת שמשה גם פתח לעשן הסמיך שעלה מן הכירה , וקירות החדר הושחרו לחלוטין מהעשן . בחדר ישבו שני אחים שעסקו בעיבוד צרף . באחת הפינות ישבה אשה שהניקה את תינוקה , וכמוה עשתה חמותה שישבה בסמוך . לידם היו עוד שלושה ילדים קטנים . שני ערסלים קטנים שמשו כרהיט יחידי בחדר ... בחדר סמוך , על רצפה מכוסה מחצלות ישנו האב והאם , הבן , הכלה והילדים הקטנים . בסמוך , באחת מפינות הבית ישנו התרנגולות .. בתאור מראשית המאה הי"ח מתוארים בתי בית לחם כ"בתים דלים , עשוים אבן או טין , או ליתר דיוק כוכים או בקתות דלות , חרבות בחלקן , העומדות לקרוס . "תחתן שינוי בולט באופיה של בית לחם חל על סף הזמן החדש , בעיקר בעקבות שגשוגה הכלכלי של העיר , והקשרים בית לחם במבט לכיוון דרום מזרח . צילום . 1877-מ
|
|