|
|
עמוד:12
אין תימה על כן , שאזור הכנרת היה לאחד ממוקדי הצליינות הבולטים ביותר ' בארץ ואלפי מבקרים פוקדים אותו מדי יום . בניגוד לאתרים המרכזיים האחרים שניזכרו כמו ירושלים , בית לחם ונצרת , הכנרת וסביבתה נמצאים באזור פתוח ובלתי מבונה יחסית , שהטבע והנוף שהם יפים במיוחד השתנו רק מעט מאז ימי בית שני , והם דומים בתכלית לנוף שנגלה לעיני ישו ותלמידיו לפני אלפיים שנה . כדי להכשיר את הכנרת וסביבתה ליעדה , לקליטת מיליוני המבקרים שיפקדוה בשנת אלפיים , נעשו במקום פעולות פיתוח ושימור נרחבות . הוכשרו כבישים ודרכי גישה , נבנו שרותים והורחבו מגרשי החניה . נעשו עבודות פיתוח לאורך החוף ונוסף שילוט באתרים . בבנייה נמצאת טיילת להולכי רגל בין טבחה לכפר נחום , במקום שנבנה גם מזח לספינות . בעבודות הפיתוח והתשתית נשמר העקרון לשמר את אופיו הטבעי של המקום , תוך הימנעות מתוספות בנייה שאינן מחוייבת המציאות ומפגיעה בנוף , ופיתוח מבוקר וצנוע של אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ואתרי טבע . רוב העבודות מתמקדות בצפון הכנרת ובצפון מזרחה ומערבה , במקום שיוכשרו גם מסלולי סיור רגליים משולטים לנוחות המבקרים . הערה בנוגע לזיהוי האתרים הנוצריים מסביב לכנרת החוברת מוקדשת ברובה לאתרים ולמקומות הקשורים לשליחותו של ישו ולפועלו באזור הכנרת : כפר נחום , מגדל , טבחה , הר האושר , כנסיית הבכורה ( של פטרוס , ( כנסיית השליחים , כורזין , בית ציידא , כנסיית נס הלחם והדגים בטבחה , גרגסה-כורסי ומקום הטבילה בירדן . אף שמקומות אלו נמנים עם אתרי הצליינות הידועים והמבוקרים ביותר בארץ , זיהוים בעייתי ושנוי במחלוקת . בשל חשיבותם יוצאת הדופן של האתרים , המסורת העממית נוטה לקבלם ללא ערעור . הספקות מועלים כמעט רק בספרות המקצועית , ובה בעת קיימת התעלמות מבעיית הזיהוי בספרי ההדרכה ובספרות הפופולרית . התופעה בולטת אולי יותר מכל ב"הר האושר '' בצפון מערב הכנרת , שזיהויו בפסגת ההר אינו קודם לשלהי שנות השלושים של המאה העשרים . אנו עדים לכך שמקומם של רבים מהאתרים באזור הכנרת נקבע לא אחת משיקולי נוחות , כגון נגישות , קרבה לדרכים ראשיות , מקורות מים ונופים מרשימים ופחות משיקולים מהותיים כמתחייב מניתוח הכתובים . כך הדבר בטבחה , בהר האושר ועוד . תופעה נוספת אופיינית לכנרת היא ריכוז אתרים רבים באזור אחד , אל נכון בטבחה ובצפון מערב הכנרת . הדבר נובע מהנטיה הקיימת בנצרות ( ואפשר גם בדתות אחרות , ( למקד ארועים שהתרחשו במקומות שונים ובמועדים שונים באזור אחד . זאת בעיקר מטעמי בטחון ונוחות וכדי להקל על ביקורם של עולי הרגל באותם מקומות . הדבר בולט במיוחד באזור הכנרת , משום שברוב התקופות ( בעיקר מימי הביניים ואילך , ( החוף המזרחי היה ביצתי בחלקו , רחוק יחסית , מסוכן ובלתי מיושב ( למעט על ידי שבטי בדווים ) ורק נוסעים מעטים ביקרו בו . תופעה מעניינת נוספת , היא הזיהוי המאוחר של המקומות . כמעט כל האתרים הנוצריים לחופי הכנרת זוהו ונחשפו רק במאה הנוכחית . אחדים מהמקומות היו ידועים אמנם כבר בתקופה הביזאנטית והוקמו בהם כנסיות , אך הן חרבו ונשתכחו
|
|