|
|
עמוד:יא
אשר בבית הכנסת בשמחה גדולה ויהיו שם עד היום הזה . וביום המחרת בראש 8 השנה החלנו להתפלל בתוכו והתפללנו עד היום הזה . במילים אלה תיאר רבי שלמה בן שמשון את טקס חנוכת בית הכנסת של קהילת מגנצא בשנת , 1104 כשמונה וחצי שנים אחרי שהותקפה הקהילה במהלך מסע הצלב הראשון 9 בסיון תתנ"ו ( מאי , . ( 1096 התיאור כולל סמלים , דימויים ומטבעות לשון המזכירים את 10 בית המקדש . העניין אינו מקרי , משום שלדמותם של בית המקדש , ולעבודת ד' שהתקיימה בו , היו מקום מיוחד בלבבותיהם של יהודי אשכנז בימי הביניים " . דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בכך שהם ראו בבתי הכנסת שהקימו , כמעט באופן מילולי , בתי מקדש ממש , ובתפילותיהם - את העבודה במקום אשר ציווה . 'ד העובדה שקיימת זיקה בין בית המקדש לבין בית הכנסת ( לפחות ) מאז התקופה התלמודית היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה . הקרבה התפיסתית בין המוסדות עוברת כחוט השני בדיונים ההלכתיים העוסקים בצורתו ובקדושתו של בית הכנסת ובדפוסי הפעילות המתקיימים בתוכו . זאת ועוד , המשוואה בין בית המקדש לבין בית הכנסת הייתה ( והנה ) משותפת לכל העדות ולכל הגלויות . אולם , קיימת שונות ברורה 8 א"מ הברמן , ספר גזירות אשכנז וצרפת , ירושלים , תשל"א , עמ' ס . 9 ראה ר' חזן , מסע הצלב הראשון והיהודים , ירושלים , תש"ס . 10 ראה , למשל , בראשית לה : ג ; ישעיהו .-כ ג ; שמואל ב ו : ב-ה ועזרא ב : סח . השווה ש' גולדין , הייחור והיחד : חידת הישרדותן של הקבוצות היהודיות בימי-הביניים , תל אביב , תשנ"ט , עמ' . 103 11 כאמור לעיל , מחקר זה מתמקד ביהדות אשכנז ( צפון צרפת ומערב גרמניה ) במאות הי"א-י"ג , ומקורות המתייחסים למסורת הבבלית-הספרדית יצוינו רק לשם השוואה . זאת ועוד , סקירת הספרות ההלכתית והמנהגית של יהודי אשכנז בגרמניה ובמזרח אירופה בשלהי ימי הביניים מראה שהדברים המשיכו להתקיים . עיין , למשל , ב"ש המבורגר , שרשי מנהג אשכנז , א-ב , בני ברק , תשנ"ה-תש"ס . 12 לפני כמה שנים הקדיש י' תא-שמע מחקר חשוב לבדיקת שני היבטים של המושג "מקדש מעט" בעולם האשכנזי , ועמד על משמעותה המילולית של המשוואה בית מקדש = בית כנסת . הוא הראה ששורשיה של התפיסה נמצאים עמוק בתוך המורשת הארץ ישראלית , ועמד על הבעייתיות שבמימוש המשוואה הזאת . ראה י' תא-שמע , "מקדש מעט : הסמל , "והממשות כנסת עזרא : מחקרים המוגשים לכבוד פרופ' עזרא פליישר , בעריכת ש' אליצור ואחרים , ירושלים , תשנ"ה , עמ' . 364-351 13 בספרות המחקר קיימת מחלוקת לגבי השתלשלותה של זיקה זו . יש המקדימים ויש המאחרים . ראה ד ספראי הכנסת-מבית" , למקדש , "מעט ישראל - עם וארץ , ז / ח ( תשנ"ד , ( עמ' ; 158-149 י"ל לוין , "ממרכז קהילתי למקדש מעט : הריהוט והפנים של בית הכנסת , "העתיק קתדרה , 60 ( תשנ"א , ( עמ' ; 84-36 א' ריינר , "חורבן , מקדש ומקום קדוש ; משהו על שאלות של זמן ומקום , "הביניים-בימי קתדרה , 97 ( תשס"א , ( עמ' . 64-47 לגבי הנושא בכלל , ראה L . 1 . . Levine , The Ancient Synagogue : The First Thousand Years , New Haven , 2000 14 סקירה יש למצוא בערך "בית , "כנסת האנציקלופדיה התלמודית , ג , ירושלים , תשמ"א , עמ' קצ-רו . ראה גם י' תבורי , רשימת מאמרים אודות בתי כנסת , רמת גן , עמ' . 68-56 , 21-14 15 לגבי עמדת הקראים , ראה תא-שמע מקדש" , , "מעט עמ' 355 ואילך , וריינר , עמ' . 49-47 העניין בולט במיוחד אצל התנועות הלא-אורתודוקסיות שמקפידות לכנות את מקומות התפילה שלהן
|
|