|
|
עמוד:9
לתולדות כביש יפו ירושלים בסתיו 1869 הסתיימה סלילת הכביש המחבר את יפו - שער הכניסה העיקרי לארץ - עם ירושלים . לא היה זה הכביש הראשון שנסלל בדרך זו . קדמו לו כבישים מימי השלטון הרומי וכן כביש רמלה - ירושלים , שנסלל בימי שלטון הח 'ליפים האומיים במאה השמינית בתוואי הדרך הרומית . אלא שכביש זה השתבש ונהרס במשך הזמן , ורק אבני מיל אחדות ועליהן כתובות ערביות , שימשו עדות לבנייתו . התנאים ששרו בארץ בראשית המאה הקודמת לא הצדיקו סלילת כביש לירושלים . גודל האוכלוסיה , ממדי הערים , היקף דרכי המסחר , אורחות חייהם של התושבים , רמת החיים וכן אמצעי התחבורה של אותם ימים ( בהמות רכיבה ומשא לבעלי אמצעים ומקל ותרמיל לחסרי כל , ( לא חייבו עדיין כביש של ממש . ארץ ישראל של ראשית המאה הי"ט לא היתה צומת דרכים בינלאומיות , והדרכים המפורסמות שחצו אותה בימים עברו נתדללו והיו לדרכים פנימיות . תנועת נוסעים לירושלים באמצע המאה הקודמת מתוך ספרות עולי הרגל מראשית המאה הקודמת אנו למדים , כי תנועת הנוסעים בדרך לירושלים היתה דלילה , למעט בחודשי האביב . בעונה זו הגיעו ליפו אוניות שנשאו על סיפונן עולי רגל נוצרים רבים , שבאו לבקר בירושלים ובסביבתה ( בית לחם , יריחו - ירדן . ( האוניות המתינו לנוסעים עד לחודשי מאי יוני . התנועה בדרך יפו - ירושלים נחשבה לבטוחה למדי ; אף על פי - בן היא התנהלה בשיירות . הצליינים הלכו או רכבו , בליווי משמר צבאי , כששודדים מזנבים בנחשלים . בתקופות שבהן שלטו שליטים תקיפים , שהטילו את מרותם ביד חזקה , נראו לעתים ראשיהם הכרותים של השודדים נעוצים על מוטות לאורך הדרך , ל"מען יראו . "ויראו בתקופת שלטונו של מוחמד עלי עלה מספר עולי הרגל , בעקבות שיפור תנאי הבטחון וביטול המסים השונים , כגון מסי המעבר ומסי יציאה מהארץ לזרים ( סכום המסים הללו כולל " התרומות" למנזרים ולכנסיות , שנגבו מבני כתות הנוצרים המזרחיות , עלה על הוצאות הנסיעה לארץ וממנה . ( הפעלתן של ספינות קיטור גדולות על ידי חברות אירופיות שהתחרו זו בזו בתמיכת ממשלותיהן , הביאה להורדת דמי הנסיעה בים , בייחוד במחלקות העממיות , לקיצור משך הנסיעה ולהפלגות תדירות יותר במשך השנה כולה ולא רק באביב . הופיעו גם תיירים עשירים מאירופה , שסיירו ברחבי הארץ להנאתם והגיעו אף לעבר הירדן המזרחי . כן גברה עליית יהודים מבני הישוב הישן . יפו וירושלים התפתחו , ואובלוסיהן התרבו . את הדרך לירושלים היו עושים באמצעות בהמות רכיבה , ואלו לא היו תמיד בנמצא . רבני ירושלים היו שולחים "פקיד" מיוחד שתפקידו היה "לגייס '' חמורים עבור היהודים שפניהם ירושלימה . באחד מספרי המסע משנת 1851 אנו קוראים , כי ביפו נמצאו 500 עד 600 סוסים ופרדים , שנועדו להוביל נוסעים ומטענים לירושלים וממנה . מספר '' אסטרונומי" זה מתאים ככל הנראה לעונת התיירות והצליינות בלבד , ויש לכלול בו את החמורים שעליהם רכבו . "עמך" הובלת המשאות בין שתי הערים הגיעה בתקופה זו לכדי 100 גמלים 30 ) 35 טונות משא ) ליום . מאמר זה הינו נוסח מעודכן ומורחב של המאמר "מאה שנה לכביש יפו - , "ירושלים שפורסם בשנת . 1969
|
|