|
|
עמוד:11
העיר העתיקה על התפתחותה הגיאוגרפית של העיר העתיקה של ירושלים מימי קדם ועד ימינו מצויה בידינו ספרות עשירה . את הסיכום הכרטוגרפי השלם ביותר הכין מ . אבי יונה בסדרה בת 13 מפות בגליונות 7 ו 8 של אטלס ירושלים , והדברים עודכנו בידי ד . בהט . המפות בשני אטלסים אלה מראות את השתנות תחומי העיר על חומותיה . תוואי החומות של העיר העתיקה דומה מאד , וברובו אף זהה לתוואי הנוכחי של החומות , מופיע לראשונה במאה השניה והשלישית לסה"נ בתקופת "אליה קפיטולינה" הרומית . לאחר מכן עברה העיר שינויים רבים והתייצבה בקו החומות הנוכחי במאה ה , 12 בתקופה הצלבנית . מאז ועד היום לא חלו למעשה שינויים בתוואי החומות . עד היום ניכרים בעיר העתיקה שני דגמי תכנון שונים זה מזה , אך מורכבים האחד על השני . הם מהווים עדות לתקופות תכנון ובינוי שונות , המבוססים על תפיסות שונות לחלוטין . האחד הוא דגם שתי וערב המאפיין את תכנון העיר הרומית , זכר ל"אליה קפיטולינה" הרומית . לפי דגם זה הרחובות הראשיים בעיר , מצטלבים פחות או יותר בזווית ישרה . הרחוב הראשי בכיוון צפון - דרום הוא , "הקארדו" המצטלב ברחוב הראשי שכיוונו מערב-מזרח , הוא . "הדקומנוס" הקארדו שוקם בשנים האחרונות בצורה מרשימה ומפוארת , במקביל לרח' היהודים ומשמש היום רחוב מסחרי המהווה מקור משיכה למבקרים ולתיירים הרבים . המשכו של הקארדו צפונה הוא רחוב בית הבד שבקצהו נחשף ושוקם חלקו הצפוני - מתחת לשער שכם . מקבילים לו רח' חב"ד , רח' הנוצרים ורח' הפטריארכיה הארמנית , וממזרח הרחובות משגב לדך , הגיא , ובצפון מזרח העיר העתיקה רח' אנטוניה , רח' שער הפרחים והרחובות המקבילים להם . הדקומנוס מהווים את הבסיס לרח' דוד ורח' ,-השלשלת מקבילים לו רח' סנט פרנציס , דרך חיסורים והרחובות הסמוכים . כדאי להזכיר שעד היום השתמר הצומת בין הקארדו לבין הדקומנוס , המסומן ע"י שרידי ארבעה עמודים באתרם , ומכאן שמם היווני , "טטראפילון" שפרושו ארבעת העמודים . הם השתמרו בבית הקפה "בשורה" באמצע השוק , בצומת רח' דוד ורח' היהודים . הדגם האחר המורכב על דגם שתי וערב הרומי הוא הבינוי הבלתי רגולרי של סימטאות ומבואות סבוכים , לעתים ללא מוצא , האופייניים לעיר , "מזרח תיכונית" דגם שאינו ערוך לפי סדר ועקרון כללי . עיקר ביטויו של דגם "מזרח תיכוני" זה בעיר העתיקה היום , הוא בדגם הפרטני של הבית , או נכון יותר של החצר . אמנם השתמרו מספר דוגמאות של התכנון הרומי , בו בנוי הבית מסביב לחצר פנימית - הפאטיו - כולן באותו מפלס , אך שכיחה לאין ערוך היא החצר המזרח תיכונית . שלא כבנייה המערבית לה אנו רגילים היום , הבית המזרח תיכוני לא פונה אל הרחוב אלא לחצר שמסביבה בנויים בתים במספר מפלסים . הכניסה לגוש בתים כזה היא דרך פרוזדור צר , לרוב עקלקל המוביל אל החצר . לכמה מן הבתים נכנסים ישר מחצר זו , באותו מפלס , לאחרים מגיעים במדרגות העולות למפלס גבוה יותר או יורדות למפלס נמוך מן החצר . כתוצאה מכך נמצא בגוש בתים הבנויים מסביב לאותה חצר בתים העומדים במספר מפלסים , עד ארבעה ואף יותר . הרכבתם של שני דגמי תכנון שונים לחלוטין האחד על השני והשתמרותם במשך 1 , 500 שנה ויותר , היא אחת הירושות ההיסטוריות של העיר העתיקה .
|
|