הערכה היא עניין מורכב ישראל כ"ץ

עמוד:11

הם נרטיביים : אנו פוגשים אותם דרך עדשות התרבות , באופן שבו הם מתוארים , האופן שבו הם עולים ומזוהים במסגרת השיח . הם מובאים לנו תמיד בגרסה חלקית , כסוג של סיפור , תלויי התצורה וההקשר שבהם הם נחשפים . לסגולות אלה השפעה על תפיסת הארגון ( כישות מדומיינת , אחוזה תמיד בהקשר ובסביבות משתנות שהיא מגיבה אליהן ובו בזמן גם מתעצבת על ידן , ( על תפיסת הניהול ( מתוך הכרה במגבלה על היכולת לשלוט במתרחש , כשבכל זאת מעשה הניהול נתבע להציע ערך וליצור השפעה ; , ( Streatfield , 2001 ועל היחס למושגים כמו ' , 'חיזוי ' , 'אסטרטגיה ' מנהיגות' ו'הובלת . 'שינוי הערכה נוכח מורכבות ממד של התרשמות , שיפוט ונקיטת עמדה מלווה את חיינו . ה'מציאות' שאנו פוגשים מופיעה תמיד בהקשר , כבולה בפרשנות , ספוגה בערכיות שאנו מייחסים לה . מאמצים לקיים מופע מסודר של הערכה מנסים לרתום תהליך אנושי זה למידות מסוימות של שיטתיות והכוונה : הן בכך שיהיה זה תהליך גדור ותחום , הן בכך שיהיה כפוף לידע נצבר על אופן איסופם של נתונים , בחינתם ופירושם . דווקא ככל שהכירו בארגונים בכך שהרבה דברים אינם ידועים ואינם כפופים לכוונות בלבד , כך עלה הרצון לקיים מידה של בדיקה , בירור והערכה של המתרחש . ההכרה בצורך ללמוד את המתרחש , לבררו ולדון בו היא יסודית לעליית מוסד ההערכה . כך גם ההכרה במגבלת הסובייקטיביות ובהטיות המלוות בלי הרף את שיקול הדעת של היחיד ושל הקבוצה ( כהנמן ועמיתים , . ( 2005 כמה הבחנות רווחות בקשר למעשה ההערכה Rossi , Lipsey , & Freeman , ; Scriven , 1967 ) ; Cooksy , Gill , & Kelly , 2001 ; 2004 פרידמן , . ( 2010 כך , ניתן להבחין בין ' מדידה' ( ריכוז של נתונים השוואתיים תוך כדי החלה של סולמות וכלי בדיקה על המציאות , על יסוד עולם מושגים מנחה ) ל'הערכה' ( שכוללת גם ארגון של הנתונים בצירוף בעל משמעות וגם חיבור התרשמויות ומסקנות למתואר ;( בין ' הערכה מעצבת' ( שמלווה את המתרחש לאורך הדרך ומנסה אף להשפיע עליו ) ל'הערכה מסכמת' ( שמגולמת בדוח מסכם בסוף תקופה ;( בין ' הערכה כמותנית' ( שבעיקרה איסוף ובירור נתונים וטיפול בהם בסיוע כלים סטטיסטיים ) ל'הערכה איכותנית' ( שבעיקרה נשענת על ראיונות מתוך ניסיון להביא את סיפור המתרחש , ונחשבת לכן ל'רכה' יותר ;( נוכל להוסיף לכך הבחנה בין ' הערכה המודדת שביעות רצון' ( מופע שכיח , למשל בהקשר צרכני ) לבין הערכה הבוחנת קשר בין רציונל לתשומות ולתפוקות ( למשל , ב'מודל ;( 'הלוגי וכן בין ' הערכה חיצונית' ( שמקיים בעל מקצוע בתחום ההערכה , המגיע לארגון לצורך עבודת ההערכה בלבד ) ל'הערכה פנימית' ( שעושים אנשי הארגון , בין כפונקציה מובחנת ובין כהיבט של פעולתם . ( עבודת ההערכה כמופע מובחן וגלוי התחזקה לא במעט עם המאמץ לרציונליזציה של הארגון ועם המאמץ לחזק את שליטת הניהול במתרחש . לכן מובנת האחיזה הניכרת לאורך הדרך בעבודה כמותנית ( שלכאורה ' ברורה יותר' וכמו אובייקטיבית , ( במערכי בדיקה בהשראה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא