שירין נשאט גברים לחוד, נשים לחוד

עמוד:14

שירין נשאט גברים לחוד , נשים לחוד , Rapture מיצב הווידיאו של האמנית האירנית שירין נשאס , שצולם במרוקו , 1999-2 ומוצג בשיקגו ובניו יורק , ה 1 א ההפקה הגדולה ביותר שלה ומה שביסס את מעמדה ככוכבת . רק טבעי היה להעניק לה את הפרס הבינלאומי של הביאנלה בוונציה לשנת , 1 999 שם היא מציגה את מיצב הווידיאו האחרון Turbulent riv " איזה עינוג חושים שמימי יבוא עליך פתע ! כמעט רגע לא תוכל להתעשת מחמת ההתפעמות המעלפת . " לו ^ ה מנד 7 םון / "מנתבים אודות התחושות " בכל פעם נתזה שהוויריאו מת , אן אז יוצאת לאוויר העולם יצירה חדשה , המסעירה את הדמיון והקהל הולך שבי אחרי ה " מופע . " כך קרה לאחרונה עם , Rapture mn / 7 / 77 / 2 1 Vw ₪ ' 1 האמנית האירנית שירין נשאט ( נולדה , ( 1957-ב המוצגת בימים אלו במכון לאמנות בשיקגו . מיצב וידיאו בשחור-לבן לשני מסכי ענק הניצבים זה מול זה , במסגרתו מוסיפה שירין נשאט לחקור את הרובד החברתי , הפוליס והפסיכולוגי של החוויה הנשית העכשווית בארצות המוסלמיות . מסך ימני לגברים ומסך שמאלי לנשים . הצופה אינו מסוגל להתבונן בשתי הסצנות בעת ובעונה אחת ונאלץ להסיס את מבסו מצד לצד , כמו במשחק פינג-פונג . שלוש-עשרה דקות של מתח מיני , ללא טקסס , לצלילי מוסיקה פרי יצירתה של סוזן דייהים . זיהוי הדמויות הפועלות בשני המסכים הוא מיידי . גברים ונשים מן המזרח , מן המזרח התיכון . זו יכולה להיות ספרד , אירן או מרוקו . נשים עטויות צ ' אדורים שחורים ורעלות שחורות המסתירות את שערן . איסלאם . שלוש - עשרה דקות של מתח מ יני , ללא טקסט . הצופה אינו חדל מלצפות לרגע המפגש שלעולם לא יגיע . אין ספק בכך . הגברים עטויים חולצות לבנות ומכנסיים שחורים . הם שחורי שיער ולחלקם שפמים . גם הם מן המזרח , בלבוש שמרני אך לא מסורתי . האסוציאציה העולה על הדעת לנוכח מראות אלה לקוחה מן האופרה "כרמן " של ביזה , מסצינת בית החרושת לסבון שבמסגרתה נראים גברים בשעת ההפסקה תוהים : "היכן כרמן " ? הנשים צועדות על חוף ים רחב-ידיים . בתוליות למראה . השחור סוגר על גופן הצעיר . הן צועדות אל המים , אל הים הפתוח , אל נקודת המפגש עם עצמן , אל סימני השאלה שייוותרו ללא מענה . ודווקא ההפרדה הזו בין גברים לנשים היא היא נקודת החיבור ומקור המתח הנשמר לכל אורך הסרט . הצופה אינו חדל מלצפות לרגע המפגש שלעולם לא יגיע . שירין נשאט עצמה מעידה : "מלכתחילה החלטתי שהעבודה הזו לא תעסוק בי עצמי או בדעותיי בנושא זה , וכי עמדתי תהיה חוסר עמדה . שמתי את עצמי בעמדה של מי ששואלת שאלות אך לעולם אינה עונה עליהן . הסוגיה העיקרית והעקרונית היא פשוט להיות אישה באיסלאם . " מיצב הווידיאו כשלעצמו הוא בבחינת חקירה של דינמיקה קבוצתית ממוגדרת , ( gendered ) כאשר הצופה מוצב בתווך בין שני העולמות המנוגדים . באמצעות קטבים דיאלקטיים , עוצרי נשימה מבחינה ויזואלית , בוחנת נשאט את ההבנייה החברתית של המרחב ושל הזהות בשפה המתאפיינת ברלוונטיות חובקת-עולם . Shirin Neshat , Rapture , 1999 , film still D'Amelio Terras Gallery , New York

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר