פרק ראשון: שאלותיו של קאנט

עמוד:4

מועטים הם השקודים על תלמודו , ומועטים שבמועטים זו כים לראות ברכה . 'בעבודתם אמנם , מאלבראנש עצמו מעלה בספרו שאלות השייכות באמת לתחום האנתרופולוגיה , כגון : באיזו מידה משפיעים העצבים המוליכים אל הריאה או הקיבה או הכבד על התהוות טעויותיהם של בני אדם . אבל גם הוא לא הניח תורה שיטתית על מהותו של האדם , ב תפקידה של האנתרופולוגיה הפילוסופית בא על ביטויו הנמרץ ביותר אצל קאנט . ב'ספר עזר' לשיעוריו על ההיגשאינו— 'יון מכיל אמנם את גופי דבריו מלה במלה , וגם לא יצא לאור על ידי קאנט עצמו אלא על ידי תלמידיו , אך בהסכמתו המפורשת —הוא מבחין בין פילוסופיה לפי מושג האסכולה ובין פילוסופיה לפי מושג העולם . ( in sensu cosmico ) לפילוסופיה זו הוא קורא 'מדע התכליות האחרונות של תבונת האדם' או 'מדע על הכלל העליון בשימושה של . 'תבונתנו את הפילוסופיה מבחינת עולם אפשר להעמיד , לפי קאנט , על שאלות אלה : ( 1 ) 'מה יש ביכולתי לדעת ( 2 ) % " 1 ימה מוטל עלי לעשות ( 3 ) ; ' ? 'מה רשאי אני לקוות ( 4 ) 1 ' ? 'מהו האדם . 'ז על השאלה הראשונה —מה יש ביכולתי לדעת ז —אומר קאנט , משיבה המיטאפיסיקה , על השאלה השנייה —מה מוטל עלי לעשות — ? משיב המוסר t על השאלה השלישית — מה רשאי אני לקוות ? —משיבה הדת , ועל השאלה הרביעית —מהו האדם י —משיבה האנתרופולוגיה . וקאנט מוסיף ואומר ! 'לעצמו של דבר אפשר לכלול את כולן בתחום האנתרופולוגיה , משום ששלוש השאלות הראשונות אינן מתכוונות אלא לזו . 'האחרונה ניסוח זה חוזר על שלוש השאלות של הפרק המכונה יעל אידיאל הטוב העליון' אשר בספרו 'ביקורת התבוגה , 'הטהורה ובו הוא אומר , שכל שאיפות התבונה , הן התבונה Logik . Eiu Handbuch zu Vorlesungen *

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר